רישום מוטבים בקרן החסכון גובר על זכויות היורשים על פי צוואה

בבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע נדונה תביעתה של אלמנתו של רופא, אשר היה מבוטח, מתוקף תפקידו, בקרן לביטוח הדדי לחברי הסתדרות עובדי המדינה בישראל בע"מ (להלן בהתאמה : "האלמנה", "המנוח" ו"הקרן"), כנגד הקרן וגרושתו של המנוח (להלן: "הגרושה").

פסק הדין ניתן בדצמבר 2008, מפי השופט אילן סופר ונציגי הציבור משה פרג וצבי פרנקל, ודן בשאלה למי שייכים הכספים שנחסכו ע"ש המנוח בקרן – לאלמנה או לגרושת המנוח.

המנוח והאלמנה היו נשואים ערב מות המנוח, ולשניהם בת משותפת. לפני נישואי השניים, היה המנוח נשוי, במשך כ-11 שנים, לגרושה, ולהם שני ילדים משותפים.

המנוח הצטרף לקרן כמבוטח, עוד בתקופת נישואיו הראשונים, לגרושתו, ועל כן היא הייתה רשומה בקרן כמוטבת.

בסמוך לפטירת המנוח, בעת שהיה כאמור נשוי לאלמנה, ערך המנוח צוואה, ובה ציווה את כל רכושו לאחר מותו לאלמנתו. בין היתר, פירט המנוח בצוואתו, כי כספי חסכון מכל סוג שהוא, לרבות בקרנות השתלמות וקופות גמל, יועברו לאלמנה (להלן: "הצוואה").

לאחר שהתקבל צו קיום צוואה, פנתה הגרושה לרשם לענייני ירושה לצורך קבלת צו עיכוב צו קיום הצוואה, וזה נעתר לבקשה.

האלמנה פנתה לקרן לקבלת כספי החסכון שנצברו על שם המנוח, בהתאם לצוואתו, אולם בתשובת הקרן נמסר, כי בשל מינוי הגרושה כמוטבת, ומשלא ניתנה כל הוראה אחרת בעניין זה, האלמנה אינה זכאית לקבל את מבוקשה.

לטענת האלמנה, הואיל והמנוח נכנס לניתוח בנסיבות חריגות, בשל מצבו הרפואי, גם לאחר הניתוח, לא התפנה המנוח לטפל בענייניו מול הקרן. בית הדין דחה טענה זו, הואיל והניתוח עבר בהצלחה, ולאחריו אף שקל המנוח לשוב לעבודתו. דהינו, לא נמנע מהמנוח להעביר לקרן מידע חדש, בדבר שינוי מצב המוטבים.

לטענת הגרושה, לא התקיים תנאי סעיף 36(ב) לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973 (להלן: "חוק החוזים"), לפיו רשאי חבר בקופות קצבה/תגמולים וכד’, לשנות את קביעת המוטבים, לקבלת הכספים לאחר מותו, אף בלי ידיעתם/הסכמתם, אך בכפוף להעברת הודעה כתובה או צוואה, בנוגע לשינוי האמור, לקופה.

לדברי בית הדין, הבחינה תיעשה במסגרת סעיף 147 לחוק הירושה, תשכ"ה-1965 (להלן: "חוק הירושה"), הקובע שהכספים אשר נחסכו בקופות גמל או במכשירי חסכון דומים, אינם כלולים בעזבון, אלא אם הותנה כך במפורש.

לפיכך נפסק, שהכספים נשוא התביעה אינם כלולים בעזבון המנוח, אשר לגביו הוצא צו קיום צוואה, ועל כן קביעת המוטבים במסמכי הקרן גוברת על זכות האלמנה מכוח הצוואה, בפרט לנוכח העובדה שהמנוח לא יידע את הקרן אחרת, כנדרש משילוב הסעיפים 36(ב) לחוק החוזים ו-147 לחוק הירושה.

בית הדין קבע שאין ממש בטענת האלמנה, כי המנוח לא ידע על זכותו לשנות מקביעת המוטבים מכוח סעיף 36(ב) לחוק החוזים. לדברי בית הדין, המנוח היה אדם משכיל, אשר לא ניתן לפטור אותו מתנאי ההוראות הנ"ל.

יש לציין, כי בית הדין אף דחה את טענת האלמנה, כי הפירוט בצוואה של מרכיבי רכוש המנוח, כולל גם את כספי הקרן, וזאת מכיוון שמדובר, לדברי בית הדין, בסעיף "סל", אשר אין בו כדי לעמוד בתנאי סעיף 147 לחוק הירושה.

אשר על כן, ככל שהמנוח לא דאג לשנות את קביעת המוטבים בקרן, ואף לא העביר בחייו את צוואתו אל הקרן, נדחתה התביעה, ונפסק שהזכאית לכספים שנחסכו על שם המנוח בקרן, הינה הגרושה, הרשומה כמוטבת.

מאת עו"ד ג’ון גבע.