בבית המשפט העליון נדונה בקשת רשות ערעור שהגישה אריה חברה לביטוח בע"מ (להלן: "אריה"), שיוצגה על ידי עו"ד עדי מיכלין, כנגד מרי ועמרם אבו, והראל חברה לביטוח בע"מ (להלן: "עמרם" ו"הראל"), שיוצגו על ידי עוה"ד נאורה סידי וערן רוטמן בהתאמה.
 
פסק הדין ניתן במרץ 2009, מפי הרכב השופטים המשנה לנשיאה אליעזר ריבלין, עדנה ארבל וחנן מלצר.
 
עמרם, בהיותו "נהג חדש", נהג ללא מלווה ברכב שבוטח אצל "הראל" בפוליסת ביטוח מקיף, ותוך כדי נסיעתו התנגש ברכב חונה, שבוטח אצל "אריה" (להלן: "התאונה").
 
בגין נזקי התאונה (נזקי הרכוש לרכב שבוטח אצל "אריה"), הוגשה כנגד עמרם תביעת שיבוב.
 
בית משפט השלום קיבל את התביעה, ופסק שלא מדובר בתביעה מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפיצויים"), אשר מבכר את המטרה הסוציאלית למתן פיצוי לכל נפגע, וכי בענייני רכוש לא עומדת מטרה כזו. כן ציין בית משפט השלום את ההבדל בין תביעות רכוש, בהן שאלת האשם הינה שאלה מכריעה, לבין תביעות גוף מכוח חוק הפיצויים, בהן כלל לא דנים באשמו של הנהג, ועל כן פסק שאין מניעה כי תהיינה תוצאות שונות בין שתי התביעות בגין אותו מקרה.
 
בשלוש הערכאות, השלום, המחוזי והעליון, נדונה ההלכה שנקבעה בע"א 8183/01 ספיאשוילי נ' מנורה, פ"ד נח(6) 106 (להלן: "הילכת ספיאשוילי"), שם התקבל ערעור בגין נזקי גוף מכוח חוק הפיצויים, לנהג חדש שנהג במועד התאונה ללא מלווה כחוק, תוך שנקבע שמבטחתו בביטוח חובה אינה פטורה מאחריות בשל הפרת חובת הליווי.
 
בבית משפט השלום נקבע שיש לאבחן בין התאונה שנגרמה באשמתו של עמרם לבין הילכת ספיאשוילי, ולא להחיל את הילכת ספיאשוילי על המקרה דנן, ומשכך לא ניתן לראות בעמרם כמי שנהג ברישיון לעניין פוליסת הביטוח המקיף.
 
בבית המשפט המחוזי בחיפה התקבל ערעורו של עמרם, ונפסק שדינו של מי שנהג בהפרת חובת הליווי לעניין נזקי גוף וחוק הפיצויים, יהיה זהה לדינו של מי שנהג כאמור לעניין נזקי רכוש. כן ציין בית המשפט המחוזי, כי האיסור על נהג חדש לנהוג ללא מלווה, צריך לבוא לידי ביטוי במסגרת הדין הפלילי, ולא להשפיע על תוקף הביטוח.
 
לבסוף נפסק בבית המשפט המחוזי, כי יש להשיג התאמה בין שתי מערכות הדינים השונות, ועל כן, כשם שלפי הילכת ספיאשוילי רואים נהג שהפר את חובת הליווי כמי שנהג ברישיון לצורך חוק הפיצויים, יש לראות בעמרם כמי שנהג ברישיון גם לצורך פוליסת ביטוח המקיף שהוציאה "הראל".
 
בית המשפט העליון דחה את בקשת רשות הערעור שהגישה "אריה", וחיזק את פסק דינו של בית משפט המחוזי. נפסק, כי אין מקום להבחנה שהציע בית משפט השלום בין תביעה מכוח חוק הפיצויים לבין תביעה מכוח פוליסת מקיף, בגין אותה תאונה, מהטעם שיש ליצור אחידות בקביעה אם הנהג נהג עם רישיון תקף, ללא תלות בשאלה אם מדובר בנזק גוף או רכוש.
 
לפיכך נפסק, כי כשם שהפרת חובת הליווי אינה שוללת את תוקף הרישיון לצורך חוק הפיצויים, הפרה מסוג זה אינה שוללת את תוקף הרישיון גם לגבי פוליסת המקיף, וכי יש מקום להחיל את הילכת ספיאשוילי גם בענייננו, בגין נזקי רכוש המכוסים בפוליסה.
 
 

עודכן ב: 13/04/2009