כיסוי ביטוחי בעת מכירת רכב - תשלום תגמולי ביטוח ותביעת שיבוב

מאת עו"ד ג'ון גבע.

לבית משפט השלום בתל אביב, בפני כבוד השופט חאג' יחיא, הוגשה תביעתה של הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ (להלן: "הכשרת הישוב"), שיוצגה על ידי עו"ד אסף ורשה, כנגד אסתר אסייג ואח' (להלן: "אסתר"), שיוצגו על ידי עו"ד טל ליפר וכנגד ביטוח ישיר חברה לביטוח בע"מ (להלן: "ביטוח ישיר"), אשר נתבעה גם במסגרת הודעת צד ג', ויוצגה על ידי עו"ד אליהו וייס.

המקרה נשוא כתב התביעה הינו תאונת דרכים. בעלה המנוח של אסתר, יצחק אסייג ז"ל (להלן: "יצחק ז"ל"), נהג ברכב, שהיה מבוטח באמצעות בעליו הקודמים בפוליסת ביטוח אחריות כלפי צד ג', אצל ביטוח ישיר (להלן: "הרכב"), ונכנס, כנטען על ידי הכשרת הישוב, לצומת ברמזור אדום, ועל כן פגע ברכב, שהיה מבוטח אצל הכשרת הישוב בפוליסת ביטוח מקיף (להלן: "המבוטח"), וגרם לו לנזק בסך 37,713 ₪.

על פי כתב התביעה, שילמה הכשרת הישוב למבוטח סכום של 30,438 ₪ תגמולי ביטוח (בניכוי השתתפות עצמית), וכן נשאה בעלות של 400 ₪ הוצאות שמאות.

בהתאם, תבעה הכשרת הישוב, מכוח סעיפים 62, 68 לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א-1981, את שיבוב הסכום ששולם למבוטח, מהנתבעים.

להגנתה טענה אסתר, כי יצחק ז"ל נסע כחוק במועד התאונה, וכי יש לייחס את מלוא האחריות לתאונה למבוטח, אשר, לטענתה, התרשל בשיעור של 100%.

ביטוח ישיר, להגנתה, כפרה בכיסוי הביטוחי ליצחק ז"ל, מכיוון שעובר לתאונה נמכר הרכב מבעליו הקודמים ליצחק ז"ל ואף התשלום הראשון, מתוך שלושה, בגין המכירה נפרע לפני התאונה. על כן, לטענת ביטוח ישיר, הבעלות ברכב עברה לידי יצחק ז"ל, ובמקביל פקעה פוליסת הביטוח.

בהתאם לכפירתה של ביטוח ישירי בכיסוי הביטוחי ליצחק ז"ל, שלחה אסתר הודעת צד ג' לביטוח ישיר, וטענה כלפיה, כי במועד התאונה הייתה הבעלות ברכב של הבעלים הקודמים, אשר בוטחו אצלה, מהטעמים שלא בוצעה העברת בעלות במשרדי הרישוי לשמו של יצחק ז"ל, וכי עסקת רכישת הרכב טרם הושלמה.

בית המשפט פסק לגבי השלמת הרכישה, שהבעלות ברכב עברה לידי יצחק ז"ל, בהתאם לסעיף 33 לחוק המכר, תשכ"ח-1968, עם מסירת הרכב, וכי אין תלות בכך שלא נפרעו כל התשלומים בגין המכירה, ויצחק ז"ל היה הבעלים של הרכב בשעת התאונה.

בית המשפט ציין, כי מכיוון ופוליסות ביטוח רכוש הינן במסגרת חוזה אישי בין המבוטח למבטח, לא ניתן בגדר עסקות להעברת הרכוש, נושא הפוליסה, להעביר בנוסף את הזכויות מכוח הפוליסה ללא אישור חברת הביטוח.

בית המשפט תמך את דבריו בפסק דינו של בית משפט העליון בערעור אזרחי 427/64 נאור אפרתי ו- 2 אח' נ' סלים מריואת ואח', אשר בו נפסק כי רוכש הרכב לא יכול היה להיחשב כמי שנהג ברשותו של הבעלים המקורי, שהיה מבוטח בפוליסת אחריות כלפי צד ג', בעת שבין הצדדים הייתה עסקה למכירת הרכב, והרכב עבר בפועל לידי הרוכש.

לגבי תוקף הכיסוי הביטוחי של הפוליסה המקורית, פסק בית המשפט, כי יש להידרש להוראות הפוליסה, אשר בה יכול המבטח לקבוע שעם העברת הבעלות ברכב פוקעת הפוליסה, כפי שהיה בעניננו, והעברת הפוליסה למעשה תלויה בהסכמת חברת הביטוח.

אשר על כן, פטר בית המשפט את ביטוח ישיר מחבותה, שהרי חוזה הביטוח לא ניתן להסבה עם רכישת הרכב, על כן פוליסת הביטוח באה לקיצה עם מכירת הרכב.

בהתאם לעדויות, שהובאו מטעם הכשרת הישוב, מצא בית המשפט, שכנטען בכתב התביעה, נכנס המבוטח לצומת ברמזור ירוק, והבחין ברכבו של יצחק ז"ל רק במהלך חציית הצומת. כן קבע ביהמ"ש, כי יצחק ז"ל נסע שלא כחוק, באור אדום. אשר על כן, פסק בית המשפט, כי האחריות לתאונה נופלת על יצחק ז"ל.

בהמשך, פנה בית המשפט לשאלת הרשלנות התורמת מצד המבוטח, אשר נסע כחוק ורכבו נפגע בתאונה. ראוי לציין, כי ההלכה לעניין רשלנות תורמת, כפי שהדגיש בית המשפט, מחייבת את הטוען לכך בנטל ההוכחה, דהיינו- להראות שהצד האחר אכן התרשל במידה מסויימת, ואין די רק בלטעון לכך.

בית המשפט חזר וציין, שגם בהיכנס נהג לצומת באור ירוק, הוא עדיין חייב במידה של זהירות, ובהתאם לעדותו של הנהג המבוטח וחוות דעת השמאי, שבדק את רכבו הניזוק, מצא, כי המבוטח לא האט ווידא שהצומת אכן פנוי, אלא הניח את דעתו בכך שהאור ברמזור ירוק.

בית המשפט קבע, כי סטנדרט הזהירות שבו חייב כל נהג, גם בהיכנסו לצומת באור ירוק, מחייב שלא להיכנס, כדברי בית המשפט, "בעיניים עצומות ותוך הסתמכות על הזכות בלבד".

בהתאם, אי קיום החובה להאט, לבדוק את הצומת ולהיכנס אליו רק לאחר שנוכח הנהג לדעת כי הוא עושה זאת בבטחה וללא סיכון של עצמו או של אחרים, מהווה לדעת בית המשפט התרשלות.

אשר על כן, ובהתאם לכך שהמבוטח לא מילא את חובת הזהירות בבדיקת הצומת, נפסק, כי הייתה בהתנהגותו של המבוטח רשלנות תורמת לתאונה, בשיעור של 20%.

בדבר גובה הנזק, הנתבעים לא כפרו בסכום ששולם למבוטח, שבגינו הוצגה קבלה, ואילו לגבי שכר השמאי מטעם הכשרת הישוב לא הוגשה קבלה, אך נפסק שמכיוון שאין זה מדרכם של שמאים לעבוד בחינם, נראה הסכום בסך 400 ₪ כסביר. בהתאם נפסק, כי גובה הנזק להכשרת הישוב, עמד על סך 30,838 ₪.

לבסוף, קיבל בית המשפט את התביעה ופסק, כי אסתר תשלם שיעור של 80% מגובה הנזק להכשרת הישוב, בסך 24,670 ₪ בנוסף להוצאות משפט ושכ"ט עו"ד. יחד עם זאת, נדחתה התביעה והודעת צד ג' כנגד ביטוח ישיר, והצדדים ישלמו לה, כל אחד, הוצאות משפט בגובה 5,000 ₪.