מאת: עו"ד ג'ון גבע.

ביום 28.6.2005 ניתן פסק דין חשוב ומעניין בבית משפט השלום בהרצליה מפי כבוד השופטת מיכל שריר, בעניין ת"א 2752/04 עו"ד אריה קפלן (ע"י עו"ד פרנקו) נ' "הדר" חברה לביטוח בע"מ (ע"י עו"ד רהט) ואחיקם ביתן (ע"י עו"ד אגולסקי).

אחיקם ביתן (להלן: "אחיקם") היה מבוטח בפוליסת אחריות מקצועית אצל "הדר" חברה לביטוח בע"מ (להלן: "הדר"). עו"ד אריה קפלן (להלן: "קפלן") ייצג את הדר בתביעה, שהוגשה כנגד אחיקם בעילה של רשלנות מקצועית.

לאחר 6 שנות טיפול מקצועי של קפלן ניתן פסק דין הדוחה את תביעת הרשלנות המקצועית כנגד אחיקם. בנוסף נפסק, כי על התובע ברשלנות המקצועית לשאת בהוצאות המשפט ושכר טרחת עו"ד בסך כולל של 250,000 ₪. אמנם הדר נשאה בהוצאות המשפט ושכר טרחת עו"ד בתביעת הרשלנות המקצועית כנדרש מקפלן, ועל כך לא היו חילוקי דעות. אם כן נשאלה השאלה למי שייכים 250,000 ₪ שנפסקו כהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד. האם לאחיקם או להדר?

הדר טענה, שהסכומים שייכים לה שכן היא זו שנשאה בהוצאות ותשלום לעו"ד, חרף העובדה שהיא לא הייתה צד לתביעת הרשלנות המקצועית. לעומת זאת טען אחיקם, כי הסכומים שייכים לו, שכן הם באים לפצותו על העוול האישי והפגיעה האישית, שנגרם לו עקב הגשת התביעה כנגדו. אחיקם טען שכידוע ההוצאות שייכות למתדיין בתיק ולא לעורך דינו, ולכן היות והדר כלל לא הייתה צד לתביעת הרשלנות המקצועית, הרי שהסכומים שייכים לו בהתאם לאותה הלכה.

אחיקם לא הגיש תביעה על נזקיו, וכלל לא טען לקיומו של נזק אישי, המצדיק פיצוי בגין הגשת התביעה. לא זוּ אף זוֹ הצד השני לתביעת הרשלנות המקצועית כלל לא התגונן מפני הטענה לנזק אישי, ולכן לבית המשפט לא הייתה סמכות לפסוק פיצוי לנזק אישי, ואכן בית המשפט כלל לא פסק פיצוי אישי, אלא קבע, כי יש לשלם לאחיקם "...הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 250,000 ₪ בצירוף מע"מ".

בית המשפט קבע, שקביעת הסכום עבור ההוצאות ושכר טרחת עורך דין, נעשה כדי לפצות את בעל הדין הזוכה בשכר טרחת עורך דין והוצאות שנשא בהם. השופטת שריר קבעה כי : "שכר טרחה והוצאות אינן מהוות פיצויים עבור פגיעה אישית בגין הגשת התביעה. הוצאות ושכר טרחה כשמן כן הן. הרציונל לפסיקתם הוא לשפות את הצד שזכה בהליך בגין העלויות שהיו לו בניהול ההליך לצורך הדיפת התביעה (או קבלתה) כדי שלא יצא בחסרון כיס..."

יש לציין שגם אם היה קורה מצב הפוך בו אחיקם היה צריך לשאת בהוצאות ושכר טרחת עו"ד של הצד השני, הרי שכמובן הדר הייתה נושאת בהוצאות כחברת הביטוח, שביטחה את אחיקם בפוליסת אחריות מקצועית. העובדה, כי הדר לא הייתה צד להליך אין בה כשלעצמה מלקבוע חוסר זכאותה להוצאות שנפסקו בהליך. כך באותה מידה אין הדר יכולה מלהתנער מתשלום הוצאות המשפט ושכר טרחת העו"ד, ששימשו להגנת אחיקם, ואכן היא אמנם מילאה את כל התחייבויותיה.

טענות אחיקם לפיהן ההוצאות ושכר טרחת עו"ד שייכות למתדיין ולא לעו"ד נדחו על ידי בית המשפט. השופטת שריר קבעה שבמקרים בהם נפסק ללקוח הוצאות או שכר טרחת עו"ד, הרי שהסכומים אכן שייכים ללקוח, שכן הוא הרי כבר שילם שכר טרחת עו"ד ויש למנוע כפל שכר טרחה. כאמור, במקרה שלפנינו אחיקם לא נשא בהוצאות המשפט ושכר טרחת עו"ד, אלא הדר הייתה זו שנשאה בתשלום.

אשר על כן, יועברו הכספים וכל הרווחים מאותם כספים לידי הדר ועל אחיקם לשאת בהוצאות ושכר טרחת עו"ד של קפלן והדר בסך 10,000 ₪ לכל גורם בנפרד.