מאת: עו"ד ג'ון גבע.

ביום 23.11.04 ניתן פס"ד חשוב ומעניין בבית המשפט המחוזי בת"א- יפו, מפי כב' השופטת דרורה פלפל, בעניין שבין חברת תגה רכיבים אלקטרוניים יבוא ויצוא בע"מ (ע"י ב"כ עו"ד מ' קפלנסקי) נ' עילית חברה לביטוח בע"מ (ע"י ב"כ עו"ד ש' לוי) (ת.א 3175/00).


העובדות: זו תביעה לפיצויים בגין פריצה לרכב התובעת ולבית עסקה. תגה רכיבים אלקטרוניים יבוא ויצוא בע"מ (להלן: "תגה") הינה חברה שעוסקת ביבוא ושיווק רכיבי אלקטרוניקה וציוד עזר בתחום המחשבים. באחד הימים ארעה פריצה לרכב בבעלותה של תגה במהלך חלוקת סחורה. לדברי הנהג ברכה, החנה את הרכב בסמוך למקום בו פרק את הסחורה, נעל את הרכב, הפעיל את האזעקה ויצא לכיוון העסק שם שהה כ- 10 דקות לערך. כשיצא שמע את האזעקה מצפצפת, הבחין בחלון אחורי שבור וכן בחסרונה של סחורה שהייתה אמורה להיות מסופקת ללקוחות באותו היום. בלילה שלמחרת, ארעה פריצה גם לבית העסק של תגה, שם מצויים משרדיה והמלאי העסקי שלה. בשעה 00:30 לערך, קיבלה עובדת החברה שיחת טלפון בה נמסר לה מהמוקד, כי ארעה פריצה לבית העסק ויש צורך שתגיע בהקדם למקום. בעקבות זאת ניסתה העובדת ליצור קשר עם בעלי החברה ומנהלה, אך ללא הצלחה. על כן הודיעה על דבר הפריצה לבנו של הבעלים, אשר הגיע תוך דקות ספורות למקום. עם הגעתו נוכח לדעת, כי נגנב ציוד יקר ערך ממחסן המלאי העסקי. את שווי הציוד שנגנב בשתי הפריצות תבעה תגה מ"עילית" שביטחה אותה, אולם זו סירבה לפצותה.

טענותיה של "עילית": בין טענותיה הרבות של "עילית", נטען בין היתר, כי כלל לא ארעה פריצה ולחלופין, גם אם ארעה פריצה המדובר בפריצה מבויימת ע"י מי מטעמה של "תגה". עוד הוסיפה "עילית", כי המבוטח הפר את תנאי המיגון בפוליסה בכך שהקירות הפנימיים בבית העסק היו עשויים לוחות גבס ובתוכם היה ציפוי העשוי מגבס ולא ציפוי פח כפי שנדרש על פי תנאי הפוליסה.

טענותיה של "תגה": לגישת של "תגה", טענותיה של "עילית", הינן טענות עובדתיות חלופיות אשר עומדות בניגוד לתקנות סדר הדין, התשמ"ד- 1984. לעניין מיגון בית העסק, טענה "תגה", כי ציינה בפני הסוקר וכן באישור שנתנה בכתב, כי המיגון מתאים לתנאי הפוליסה "למיטב ידיעתה".

הדיון בביהמ"ש: ביהמ"ש קבע, כי בהעדר ידיעה ברורה של "עילית" מה התרחש בפועל, הרי ש"עילית" רשאית לטעון לשתי אפשרויות שונות שהמשותף להן הוא אי הכיסוי הביטוחי. לשיטתו של ביהמ"ש, אם המדובר בפריצה מבויימת ואם לא ארעה כלל פריצה לעסק, "עילית" אינה חבה בתשלום פיצויים ל"תגה", ומשכך יש לראות את הטענות ברוח זו, ולא בגדר טענות עובדתיות חלופיות.

נטל השכנוע להוכחת ביום הפריצה: ביהמ"ש קבע, כי די לו למבוטח להוכיח את העובדות הנחזות המצביעות על פריצה ולשלול בעדותו כי ידו הייתה באירוען, כדי שחובת הבאת הראיות תעבור אל המבטחת. אם תצליח המבטחת להעלות עובדות מחשידות, יהיה על המבוטח להתמודד אתן, וספק, אם יישאר, יפעל נגדו.

עוד בחן ביהמ"ש, האם קיים מניע לביצוע הפריצה מצדה של "תגה". ביהמ"ש קבע, כי לו סברה "עילית" באמת ובתמים, כי בויימה הפריצה, הרי שהייתה יכולה להגיש תלונה במשטרה על ניסיון לקבל דבר במרמה. כל זאת לאור העובדה, כי "תגה" הינה חברה ריווחית שנמכרה מספר חודשים לאחר האירוע במיליוני שקלים.

לעניין המיגון, קבע ביהמ"ש, כי הסתייגותה של "תגה" הותירה את הסוקר שנשלח מטעם "עילית" בפני אפשרויות שונות ובכלל זה בדיקת הקירות הפנימיים או קבלת מפרט טכני.
על רקע האמור, קבע ביהמ"ש, כי יש לראות את הניסיון להשתחרר מחבות התשלום הביטוחי כטענת סרק אשר מוטב "ולא הייתה מועלית", הואיל וכל שיש בה הוא פגיעה באמון הציבור ביחס לחברות הביטוח.


אשר על כן, קיבל ביהמ"ש את תביעתה של "תגה" וחייב את "עילית" לשלם את תגמולי הביטוח.