מאת: עו"ד ג'ון גבע.
העובדות: לפי בקשת יוחנן קורציג (להלן: "התובע") ,שעמד לנסוע לצ'ילה הוציאה אררט חברה
לביטוח בע"מ (להלן: "אררט") פוליסת ביטוח "אקסטרה שור" הכוללת הרחבה למחלות כרוניות
ו/או מצב בריאותי קיים, לתקופה של 28 ימים. יוחנן נסע לטיול לחו"ל ובמהלך שהותו בצי'לה
במשך תקופה הבטוח, אושפז עקב תעוקת חזה וקיבל טיפול רפואי בבית חולים.
טענותיו של יוחנן: יוחנן טען, כי לאור מצב בריאותו הקודם ערכה חברת הבטוח בדיקות קפדניות אשר רק לאחריהן הוצאה פוליסת הבטוח על ידה. עוד הוסיף יוחנן, כי "אררט" ידעה טרם שערכה את פוליסת הבטוח, כי הוא חולה לב מאחר שהיא ביטחה אותו בנסיעתו הקודמת והיא שקלה והעריכה את כל הסיכונים לפני שהחליטה לבטח אותו בפוליסת הבטוח המיועדת לאנשים עם בעיות רפואיות חריגות, כרוניות וקיימות.נ
טענותיה של "אררט": "אררט" טענה, כי על סמך הצהרת יוחנן לפיה הוא מצוי זה כשנה לאחר ניתוח מעקפים ומצבו השתפר ויציב, אישרה את הוצאת פוליסת הביטוח בעוד שאם הייתה יודעת את מצבו הרפואי המדויק, לא הייתה מבטחת אותו. לכן טוענת "אררט" לפטור מתשלום תגמולי הבטוח לפי הפוליסה.ב עוד הוסיפה "אררט", כי בשעה שהוציאה את פוליסת הביטוח השניה, הוצאה זו על סמך האישור הרפואי שהתקבל בסמוך לנסיעתו הראשונה של המבוטח לאנגליה. מאחר ונסיעתו השניה לצ'ילה הייתה תוך פרק זמן שאינו עולה על שנה אחת מאז הוצאת הפוליסה הראשונה לנסיעה לאנגליה הסתפקה חברת הביטוח בהצהרת המבוטח שמצב בריאותו לא השתנה וזאת על מנת לא להטריח את המבוטח להמציא מחדש אישורים רפואיים מעודכנים.
הדיון בביהמ"ש: "אררט", משיקוליה היא, בין אם על מנת שלא להטריד את המבוטחים ובין
אם בשל רצונה לבטח מספר גדול של נוסעים לחו"ל, בחרה שלא לדרוש הצהרת בריאות מלאה
ומסמכים רפואיים עדכניים ממי שנוסע לחו"ל בשנית וזאת תוך שנה מיום שהוצאה פוליסת
ביטוח לנסיעה ראשונה לחו"ל. "אררט" הסתפקה בהצהרה של יוחנן שלא היו שינוי והחמרה
במצבו הבריאותי וזאת לא לפי מסמכים רפואיים, אלא על פי הרגשתו ו/או ידיעתו הסובייקטיבית
של יוחנן.
אין ספק, קובע ביהמ"ש, כי ידיעתו הסובייקטיבית של יוחנן הייתה שמצבו הרפואי יציב ולא הורע, באשר אם חצי שנה אחרי ניתוח מעקפים נסע התובע לאנגליה ואילו תוך שנה ביקש לנסוע לצילה ורופא אישר את נסיעתו לצ'ילה, ברור כי לא היה ליוחנן כל חשד שמצבו הוחמר.
מוסיף ביהמ"ש, כי אם חברת הביטוח מסתפקת בהצהרה של מבוטח אודות מצבו הרפואי שהיא
תמיד הצהרה "לפי מיטב ידיעתו והבנתו" ואינה דורשת, כי הצהרתו זו תבוסס ותאומת במסמכים
רפואיים, עליה להביא בחשבון, כי מבוטחים יכולים לחשוב שמצבם הרפואי הינו טוב ויציב בעוד
אשר לדעת הרופאים יכול ומצבם אינו כזה. יתירה על כן, יוחנן שילם ל"אררט" פרמיה בגין
הרחבה מיוחדת למחלה קיימת. מחלה עליה ידעה "אררט" לפרטי פרטים בהיות יוחנן מי
שהמציא כבר בעבר את מלוא החומר הרפואי.
לסיכום: את ידיעותיו של המבוטח על מצב בריאותו יש להעריך על פי המבחן של האדם הסביר
במצבו של המבוטח ואותו אדם סביר הוא אדם עם היקף הידיעות שיש לאותו מבוטח ולא של
מומחה רפואי.
אשר על כן, קיבל ביהמ"ש את תביעתו של יוחנן וחייב את "אררט" בתגמולי הביטוח.
ידיעת המבוטח על מצב בריאותו תיבחן במבחן סובייקטיבי
ביום 17.11.04 ניתן פס"ד מעניין בבית משפט השלום בתל אביב- יפו, מפי כב' השופט דוד גולדשטיין, בעניין שבין קורציג יוחנן נגד אררט חברה לביטוח בע"מ ואח' (ת.א 60739/01).
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
דרג עד כמה מדריך משפטי זה עזר לך: