מאת: עו"ד ג'ון גבע.

בתביעת תחלוף (סעיף 62 לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א-1981) של חברת הביטוח אליהו (להלן: "התובעת" או "המבטחת"), שיוצגה על ידי עו"ד רועי מילר, בבית המשפט השלום בפתח-תקווה, זכתה המבטחת במלוא סכום הביטוח ששילמה למבוטחת עבור גניבת רכבו מהמוסך הנתבע.

המבוטחת, חברת קוי קול אשר לא שימשה ולא צורפה כצד לתביעה זו, הציגה בקשה, לגיטימית כביכול, כי את הרכב המטופל כעת במוסך הנתבע, ישאירו לה מחוץ למוסך בתום יום העבודה ועם סגירת המוסך. כך, גם אם יאחר עובד המבוטחת לבוא לקבלת הרכב, יוכל באמצעות מפתח נוסף שברשותו לשחררו מבלי להפסיד זמן עבודה. מה עוד שהיום בו אירעה כל התקרית הזו, היה יום חמישי ובקשת קוי קול נבעה, בין היתר, מכך שלא יעיל מבחינתה להשאיר את הרכב במוסך לשבת.

הנתבע מצידו, ולאור הבקשה של קוי קול, לא שכח לשאול ולוודא עם עובד החברה שהוא אכן רוצה בכך שבמקרה ויאחר לבוא לאסוף את הרכב, ישאירו את הרכב, על כל הציוד שבתוכו, ללא השגחה מחוץ למוסך.

המוסך, באמצעות עו"ד שלום דוד, טען, בנוסף לחילוקי הדעות לגבי שעות השתלשלות העניינים שכפי הנראה ולפי חוות דעתה של כבוד השופטת שירי רפאלי לא היה עניין שבמהות הדיון, שמכיוון שקיבל הסכמתו של הלקוח להשאיר הרכב מחוץ למוסך, הרי לא נכלל בגדר ההגדרה של שומר שכר, כפי שטענה התובעת. עוד השיב המוסך, שגם לטענתה החליפית של התובעת, שהתרשל בתור שומר חינם הרי שלא עלה מעשהו כדי רשלנות פושעת ולכן אין לחייבו.

האומנם המוסך מוגדר בחוק כשומר על רכבו של לקוח? על פי חוק השומרים, התשכ"ז-1967 (להלן: "חוק השומרים"), אשר לא מגדיר במדויק מיהו שומר, אך כן מציין וכפי שמבארת הפסיקה שצוטטה בפסק הדין, שהמוסך, כל עוד היה פתוח לקהל הלקוחות (על כך הוכרע במחלוקת העובדתית כי אירוע הגניבה אירע מספר שעות לפני סגירת המוסך), והוציא את הרכב במהלך שעות הפעילות, היה שומר שכר כהגדרת סעיף 1(ג) לחוק השומרים.

לעניין זה, אף אם יידע המוסך את הלקוח על המשמעות שלבקשתו כפי שהיה בעניינינו, אין בכך כדי לפטור אותו (לעניין זה, מלמד בית המשפט, שגם אם קיימת למוסך הזכות להחזיר את הרכב ללקוח וזה עשה את המוטל עליו לפי סעיף 11 לחוק השומרים, אין בכך כדי לפטור המוסך מאחריותו כשומר).

לפי הקביעה כי מדובר בשומר שכר, הרי שאין צורך לדון בשאלת הרשלנות לצורך חיובו של המוסך בנזק שנגרם עקב הגניבה.
בדרך חליפית מציינת השופטת המלומדת שגם לו היה מדובר במוסך כשומר חינם (למשל אם האירוע היה מתקיים בסמוך לשעת הסגירה) והתובע היה מיידע את הלקוח ומקבל ממנו את אישורו להוציא את הרכב אל מחוץ למוסך (כפי שאכן קרה), אין דרישת החוק להצביע על רשלנות פושעת, כפי שניסה לטעון עו"ד שלום דוד, אלא מסתפקים ברשלנות רגילה (לעניין זה רצוי להסתכל בסעיפים 1, 2 לחוק השומרים, ובפרט לסעיף 2(א)). רשלנות זו הוכה בנסיבות העניין בהן שם לב עובד המוסך אשר הוציא את הרכב החוצה, לכך שמסתובב אדם חשוד במוסך ומפתחות הרכב הושמו בארון שקל לפריצה וללא שמירה.

יצוין שבית המשפט נוטה להחשיב מוסך המטפל ברכב לקוחו כשומר שכר, שאחריותו לרכב הינה אחריות מוחלטת, גם במהלך הזמן עד שמגיע הלקוח לשחרר את הרכב, ואחריות זו לא פוסקת עם הוצאת הרכב מחוץ למוסך וללא שמירה במהלך שעות הפעילות, אף באישורו של הלקוח.