לאחרונה צצות ועולות שאלות רבות בדבר הצורך בביטוח השימוש ב’קלנועית’, ככל הנראה בעקבות הגברת המודעות בקרב בני המושבים והקיבוצים, וכן הצעותיהם של סוכני ביטוח וסוכנויות ביטוח לערוך ביטוח לציבור המוגבלים בניידות, המשתמשים ב’קלנועית’ על מנת להתנייד בדרכים.

הביטוחים המוצעים לשימוש ב’קלנועית’ הינם למעשה תעודות ביטוח חובה, על פי פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], תש"ל-1970, אשר מכוחם תיבחן תאונה שנגרמה בשל השימוש ברכב, בהתאם להוראות חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפיצויים").

לפיכך, ברגע האמת, כאשר נהג ה’קלנועית’ נפגע בתאונה בינה לבין רכב אחר, או בשל ליקוי בדרך, עשוי הנהג למצוא את עצמו עומד בפני שוקת שבורה, שכן מחד, שילם דמי ביטוח, שבגינם פיתח ציפיה לקבל פיצוי במקרים כנ"ל, ומאידך חברת הביטוח תטען, על פי רוב, שכלל לא מדובר ב"תאונת דרכים" או ב"רכב מנועי" על פי חוק הפיצויים, ועל כן הוא אינו זכאי לפיצויים.

הבעיה: חברות הביטוח ממשיכות לערוך תעודות ביטוח חובה ל’קלנועיות’, והפסיקה טרם נתנה את הכרעתה הסופית.

ההחלטה האחרונה שדנה בסיווג ’קלנועית’ ככלי רכב, ניתנה במסגרת ת.א. 51479/05 (שלום ת"א) עזבון לילי רוזנטל ז"ל ואח’ נ’ פרץ שמעון ואח’, ניתנה ביום 11.03.2008, שם נפגעו שני נוסעים ב’קלנועית’, בתאונה עם כלי רכב אחר (להלן: "עניין רוזנטל").

בעניין רוזנטל נקבע, כי ה’קלנועית’ נועדה לעזור לבעלי מוגבלויות בניידות, ועל כן אינה נחשבת כ"רכב מנועי" לצורך חוק הפיצויים, והיא נכללת בגדר מצבי המיעוט להגדרה הנ"ל בסעיף 1 לחוק, בין ככסא גלגלים ובין כעגלת נכים. אשר על כן נקבע, כי המשך הדיון ייערך במסגרת תאונת דרכים בין נהג הרכב האחר ומבטחתו, לבין הנפגעים כהולכי רגל.

מהפן המשפטי, נעשה ניתוח סיווג ה’קלנועית’ לפי סעיף 1 לחוק הפיצויים כלהלן: ה’קלנועית’, כך נקבע, עונה על ההגדרה הבסיסית של המונח "רכב", דהיינו "רכב הנע בכוח מיכני על פני הקרקע ועיקר יעודו לשמש לתחבורה יבשתית", אולם מכיוון שבין אם מדובר בהגדרה הבסיסית ובין אם מדובר באחד או יותר מהמצבים המרבים בחוק להגדרת "רכב", נותר לבחון אם חלים אחד או יותר ממצבי המיעוט - כאמור, נמצא שזה נכלל בגדר אחד או שניים מהם (כסא גלגלים / עגלת נכים).

יובהר, כי בית המשפט הדגיש שמדובר ב’קלנועית’, אשר עיקר ייעודה לשרת את ציבור המתקשים בניידות, ואף ציין כי אין לעודד את ציבור המשתמשים בקלנועית ככלי עזר לניידותם, לנסוע בכביש (וכדברי בית המשפט: "מוגבלותם של אלה אינה צריכה לעודד אותם לעלות על הכביש...").

ככל שמדובר בכלי, שעיקר ייעודו אינו לשמש "...רגליים משוכללות להולכי רגל מוגבלים", כגון כלי, שעיקר ייעודו לתחבורה יבשתית ברחבי המשק, ובנסיבות בהן מדובר בכלי שהניידות במשק באמצעותו הינה עניין שבשגרה, ייתכן שההחלטה הנ"ל בעניין רוזנטל אינה מתאימה. יחד עם זאת, בית המשפט לא תחם את החלטתו הנ"ל לגבי ’קלנועיות’ מסוג זה או אחר באופן מפורש.

על אף האמור לעיל, יש לזכור שמדובר בפסק דין של בית משפט השלום (שאינו משמש הלכה מחייבת ואפילו לא הלכה מנחה), וכי הסוגיה בנוגע ל’קלנועיות’ לשימוש ברחבי המשקים, למשל, טרם נדונה, למיטב ידיעתנו, בפסיקה. כמו כן יודגש, כי קיימים פסקי דין נוספים אשר דנו בסיווג ’קלנועית’ ככלי רכב לצורך חוק הפיצויים, ובהם פסק בית המשפט בדרך שונה מאשר בעניין רוזנטל.

כן יש לציין את הילכת חמאדה (ע"א 5757/97 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ’ זיאד עלי חמאדה, פ"ד נג(5) 849), שם, על אף שלא היה מדובר ב"כלי רכב" כהגדרתו בחוק הפיצויים, נפסקו לנפגע פיצויים מכוח החוק. בית המשפט נימק את פסיקתו, בכך שמרגע שהוציאה המבטחת תעודת ביטוח חובה לכלי, קיבלה על עצמה חברת הביטוח את החובה והחבות לפצות את הנפגע בגין כל שימוש בו.

משמע, מרגע שמבטחת החליטה לבטח את השימוש בכלי מסויים, כאילו היה זה "רכב" כהגדרתו בחוק הפיצויים, ואף הוציאה לו תעודת ביטוח חובה, תהיה המבטחת מושתקת מלטעון בעתיד כנגד תחולת החוק .

דהיינו, תביעה לנזק גוף, שאירעה בשל שימוש ב’קלנועית’, אשר הוצא לגבי השימוש בה תעודת ביטוח חובה, כאשר אין גורם מבטח אחר (להבדיל מהנסיבות שהיו בעניין רוזנטל), עשויה להתברר באופן שונה מההחלטה בעניין רוזנטל, ועל המדוכה יישבו, בין היתר, האינטרס הסוציאלי, העומד מאחורי חוק הפיצויים, ליתן פיצוי לכל נפגע, והמדיניות המשפטית הראויה, כך שככל הנראה, ההחלטה בעניין רוזנטל אינה סוף פסוק.

לסיכום: נראה, כי בשלב זה, רצוי לבטח את ה’קלנועית’ בביטוח חובה, על מנת שלא להיקלע למצב בו המבוטח לא יהיה זכאי לפיצויים בגין ארוע בו מעורבת ה’קלנועית’.

לדידנו, לא שקולה הפרמיה (הנמוכה יחסית) לעומת הסיכון, שאם יתרחש ארוע של תאונה עם נזקי גוף- צפוי המשתמש בקלנועית לסיכון כספי בסכומים ניכרים.

עם זאת, מכיוון שההחלטה בעניין רוזנטל ניתנה לפני למעלה משנה, ייתכן שחברות הביטוח השונות ’ייצרו’ בינתיים פוליסות ביטוח ייחודיות לשימוש ב’קלנועית’ (ואם לא, אז ייתכן שראוי ויעשו כן), שהרי על פי פסקי הדין השונים, בוודאי שקיימת בשוק דרישה לפוליסות מסוג זה.

כן נדגיש, כי בסיטואציות כאלה, בהן לא ייערך ביטוח חובה לשימוש ב’קלנועית’, יש להיערך לביטוח חלופי, כגון תאונות אישיות לנוהג עצמו, וכיסוי צד ג’ גוף למקרה של פגיעת גוף, שלא תסווג כ"תאונת דרכים" על פי חוק הפיצויים.

* נכתב על ידי עו"ד ג’ון גבע.