נדחתה הטענה לפיה דיני "ביטוח כפל" יסייגו את זכות השיבוב

בבית משפט השלום בתל אביב נדונה תביעתה של סהר חברה לביטוח בע"מ (להלן: "סהר"), שיוצגה על ידי עו"ד משה הולנדר, כנגד מוסך הרכבים אוטו בנץ בע"מ ומבטחתו איילון חברה לביטוח בע"מ (להלן: "המוסך" ו"איילון", בהתאמה), שיוצגו על ידי עו"ד חני ברוך.

פסק הדין ניתן ביולי 2008, מפי כבוד השופטת מיכל ברק-נבו, ודן ביחס שבין עילת התחלוף, שקיימת למבטחת הניזוק, לבין דיני כפל ביטוח, כהגדרת מונחים אלה בחוק חוזה הביטוח, תשמ"א-1981 (להלן: "חוק חוזה הביטוח").

במועדים הרלוונטיים לתביעה, הייתה "סהר" המבטחת, בפוליסת ביטוח מקיף, לרכב אשר בשל הצתת המוסך בו שהה, נגרם לו אבדן מוחלט (להלן: "הרכב"). בשל נזקי ההצתה שגרמו לרכב "אבדן מוחלט", שילמה "סהר" לבעלת הרכב תגמולי ביטוח.

בהתאם, הוגשה התביעה דנן, על ידי "סהר" כלפי המוסך ו"איילון" (מבטחת המוסך), כתביעת שיבוב (או "תחלוף", כהגדרת החוק) מכוח סעיף 62 לחוק חוזה הביטוח.

מאידך, טענו המוסך ו"איילון", כי מדובר במצב של ביטוח כפל, כהגדרת סעיף 59 לחוק חוזה הביטוח, ועל כן אין, לטענתם, למוסך כל זכות לשיבוב התביעה לתגמולי ביטוח בגין אבדן הרכב כלפיהם.

לטענת "סהר", כאשר מדובר במערכת יחסים בין מזיק (המוסך ו/או "איילון", כמבטחת המוסך) לבין ניזוק (בעלת הרכב, או "סהר", לאחר ששילמה בגינו תגמולי ביטוח), או כבענייננו- במערכת יחסים בין שומר אחראי לבין בעלים של נכס, אין מקום לטענת "ביטוח כפל". קרי, לשיטתה, עילת ביטוח הכפל נסוגה מפני עילת התחלוף, במצב דברים זה, ובהסתמך על ההלכה שנפסקה בדנ"א 3964/01 סיגנא נ’ מגדל (להלן: "פרשת סיגנא").

את אחריות המוסך כלפי הרכב, ביססה "סהר" על סעיף 6(ב)(1) לחוק חוזה הקבלנות, תשל"ד-1974, כ"כשומר שכר ששמירת הנכס אינה טפלה למטרה העיקרית של החזקתו" ["שומר שכר", כהגדרתו בסעיף 2(ב) לחוק השומרים, תשכ"ז-1967 (להלן: "חוק השומרים")].

לחלופין טענה "סהר", כי גם אם ייקבע שיש מקום לעילת "ביטוח כפל", הרי שדרך החישוב הינה על פי סעיף 59(ד) לחוק חוזה הביטוח – תוך כדי השוואת חיובו של כל מבטח ליחס סכומי הביטוח. משמע, לפי היחס שבין סכום הביטוח בהתאם לערך הרכב (הביטוח שערכה "סהר"), לבין סכום הביטוח בו ביטחה "איילון" את המוסך, כי אז, על פי סכומי הביטוח, הנטל על "איילון" והמוסך, יהיה בשיעור 96% מסך הנזק שנגרם לרכב. לצורך חישוב זה, הפנתה "סהר", בין היתר, לפסק הדין ברע"א 12/06 צמנטכל נ’ אריה שירותי כ"א בע"מ, אשר פורסם ב’פוליסה’ בדצמבר 2007.

מנגד טענו "איילון" והמוסך, כי עילת "כפל ביטוח" גוברת על עילת התחלוף, בפרט כשמדובר בשתי פוליסות לביטוח רכוש (להבדיל מביטוחי אחריות), אשר במסגרתן בוטח הרכב.

יודגש, כי בית המשפט קיבל את התביעה, וקבע שטענת "ביטוח כפל" לא תעמוד לזכות המוסך ו"איילון" במקרה זה, לצורך דחיית זכות התחלוף של "סהר". אולם נקבע בנוסף, שגם אם כן היה מקום לקבל את הטענה בדבר "ביטוח כפל", הרי שחלוקת הנטל אכן הייתה צריכה להיעשות מכוח סעיף 59(ד) הנ"ל, כך ש"סהר" תשלם שיעור של 4% מסך הנזק, ואת היתר ישלמו "איילון" והמוסך.

בית המשפט קיבל את הטענה בדבר היות המוסך "שומר שכר", ואחראי כלפי הרכב במועדים הרלוונטיים, וקבע שככל שלא היה זה מצב של כח עליון או סיכול, אין מקום לפטור את המוסך מאחריותו. בענייננו, החיל בית המשפט את החזקה שבסעיף 2(ב) לחוק השומרים, לפיו "שומר שכר אחראי לאבדן הנכס או לנזקו...".

הואיל והוסכם בין הצדדים, שמדובר במצב בו הרכב בוטח במסגרת "כפל ביטוח", נדרש בית המשפט להכריע בשאלה, אם בנסיבות בהן היה המוסך אחראי כ"שומר שכר", במסגרת "אחריות חמורה" על פי חוק השומרים, גוברת זכות התחלוף על טענת "ביטוח כפל".

בנושא זה, הפנה בית המשפט להחלטת בית משפט המחוזי בתל אביב, בבר"ע 1366/07 איילון נ’ הפניקס, שם נקבע שיש מקום, בנסיבות העניין, לטענת "ביטוח כפל", כאשר המבוטח אחראי לנזק בשל רשלנותו. אולם, פסק הדין ניתן בהתייחס למקרה ספציפי, ואף נכתב שם במפורש, כפי שציטט בית המשפט בענייננו, ש"מנוע אני מלקבוע בה מסמרות במסגרת החלטתי".

בית המשפט הדגיש, כי טרם גובשה הלכה חד משמעית בשאלת היחס הראוי שבין עילת "כפל ביטוח" לבין העילה הנזיקית, לצורך זכות השיבוב. אולם לדברי בית המשפט, יש להסיק מפרשת סיגנא, כי אין זה ראוי שזכות התחלוף תסויג בשל דיני ביטוח כפל, מהטעם שכך מצבו של מבטח שהמבוטח שלו ניזוק מידי מזיק בעל פוליסת ביטוח, יהיה רע מזה של מבטח שהמבוטח שלו ניזוק מידי מזיק שאין לו פוליסת ביטוח.

לדברי בית המשפט, אם במקרה דנן תתקבל טענת המוסך ו"איילון", כי עילת "ביטוח כפל" גוברת על זכות התחלוף של "סהר", המוסך, לבדו, יישאר חשוף לתביעת תחלוף (מידי "סהר") לגבי יתרת סכום הנזק, לאחר החלוקה בהתאם לסעיף 59(ד) לחוק חוזה הביטוח, כנ"ל.

בנוסף קבע בית המשפט, כי במסגרת פוליסת "איילון" למוסך, קיים כיסוי ביטוח אחריות כלפי צד ג’, בגין נזקים שנגרמו באחריות המוסך, ועל כן לא מדובר עוד במצב של שני ביטוחי רכוש בלבד, לצורך החלת הטענה בדבר "ביטוח כפל". לחיזוק הטענה, ציין בית המשפט שהכיסוי הביטוחי לעניין אחריות כלפי צד ג’, גבוה מזה של פרק הרכוש. ויודגש, שככל שמדובר בכיסוי ביטוחי משני סוגים שונים ("סהר" כמבטחת רכוש ו"איילון" כמבטחת אחריות, אין מקום להחלת סעיף 59 לחוק חוזה הביטוח, על מנת לדחות את זכות התחלוף של "סהר").

לפיכך נפסק, שעל המוסך ו"איילון" לשפות את "סהר" במלוא הנזק ששילמה, ללא החלוקה המתוארת בסעיף 59(ד) לחוק חוזה הביטוח, בשל ביטוח כפל, וכי למעשה זכות התחלוף, במקרה דנן, גוברת.