שאלת היחס בין נתוני הרכב המבוטח לבין גובה הפרמיה שיש לשלם בעדו

בבית משפט לתביעות קטנות בירושלים נדונה תביעתם של בני ומטי ברוכי (להלן: "התובעים"), כנגד הראל חברה לביטוח בע"מ (להלן: "הראל"). פסק הדין ניתן ביולי 2008, מפי כבוד השופטת מלכה אביב, ודן בשאלת היחס הראוי בין מצב הרכב לבין גובה הפרמיה המשולמת בעדו, בביטוחי מקיף.

במועדים הרלוונטיים היו התובעים הבעלים של רכב, אשר בוטח ב"הראל" בפוליסה לכיסוי נזקי רכוש עצמיים ונזקי צד ג’ (להלן: "הפוליסה").

הרקע לתביעה נעוץ בכך שבעת קרות מקרה הביטוח, המזכה את המבוטח בתגמולי ביטוח, ממילא מפחיתות חברות הביטוח סכומים שאינם מבוטלים, בגין מצב הרכב, מספר הידיים שעבר וכו’.

לפיכך הוגשה התביעה, להחזר החלק היחסי ע"ח דמי ביטוח ששילמו התובעים, אשר באופן תיאורטי היה מופחת לו היה קורה מקרה הביטוח, ובכל מקרה לא היה משולם להם (לצורך העניין, גם אם היה המקרה מגיע לבית משפט, בתביעה לתגמולי ביטוח, היו סכומים אלה מופחתים, לאחר הצגת חוות דעת שונות ומסמכים רלוונטיים).

לדברי התובעים, לא עמדה "הראל" בחובתה לציין בפוליסה במפורש, מהם הגורמים אשר עשויים להשפיע על שיעור תגמולי הביטוח בקרות מקרה הביטוח [הנחיות הפיקוח על הביטוח, בחוזר ביטוח 2000/12 (להלן: "החוזר")].

על פי החוזר, אשר חל לגבי כל פוליסה שתוקפה מיום 01.01.2001 ואילך, חובה על מבטח, בין היתר לציין, כבר בהצעת הביטוח וגם ברשימת הביטוח, מהו המחירון שישמש לקביעת ערך הרכב הבסיסי, בחישוב תגמולי ביטוח בגין קרות מקרה הביטוח, וכן לפרט באופן מלא מהם הגורמים המשתנים המשפיעים על התגמולים, או להפנות בהקשר זה למחירון.

בית המשפט דחה טענה זו בעניין החוזר, ופסק, כי בפוליסה אכן מופיעה רשימת גורמים משתנים, אשר מודגש לגביהם, כי יילקחו בחשבון בחישוב כאמור.

כמו כן ציין בית המשפט, שבהתאם להוראות החוזר, אין פסול בכך ש"הראל" מפנה בפוליסה, לעניין הגורמים הנ"ל, למחירון.

לדברי בית המשפט, "הראל" "מאמצת בפוליסה את המחירון לצורך קביעת שווי הרכב..." ובהתאם אין כל פסול בכך שהיא מפנה אליו לצורך חישוב ההפחתות בגין הגורמים המשתנים.

כמו כן ציין בית המשפט, שהפוליסה הדגימה כיצד הגורמים המשתנים עשויים להשפיע על אופן חישוב תגמולי הביטוח, ולגרום להפחתתם, כנדרש בחוזר (נדרש להציג שתי דוגמאות לפחות).

יחד עם זאת קיבל בית המשפט את טענת התובעים, כי על דמי הביטוח הנדרשים להיות ביחס מתאים לגובה תגמולי הביטוח להם יהיו זכאים בקרות מקרה הביטוח.

בהקשר זה נפסק, שבכל מקרה, התאמת דמי הביטוח למצב הרכב, תהיה כך שבקרות מקרה הביטוח, לא תשלם "הראל" תגמולים גבוהים מערכו הריאלי של הרכב. כך, לדברי בית המשפט, תוגשם מטרת הביטוח "להשבת המצב לקדמותו", מבלי שהמבוטח יתעשר על חשבון מקרה הביטוח.

אולם, מכיוון שהפוליסה אמורה לכסות, בנוסף, נזקי צד ג’, הדגיש בית המשפט כי מן הראוי הוא, שהמפקח על הביטוח יקבע כללים בדבר חלוקת רכיבי דמי הביטוח, כך שהפחתות בדמי הביטוח בגין הגורמים המשתנים ברכב המבוטח, יהיו רק לגבי החלק מדמי הביטוח אשר נועד להבטיח נזקים עצמיים ולא את נזקי צד ג’. יצוין, כי בית המשפט דחה את הטענה שבתהליך זה יש משום סרבול וייקור תהליך הביטוח.

אשר על כן התקבלה התביעה, ו"הראל" חויבה לשלם לתובעים החזר ע"ח דמי הביטוח ששילמו, סכום של 113 ₪ בגין כל שנת ביטוח, וכן הוצאות משפט בסך 1,000 ₪.

מאת עו"ד ג’ון גבע.