לא ניתן לעקל כספי פנסיה ופיצויי פיטורים (אלא במועד התגבשותם)

בבית משפט המחוזי בתל אביב נדון ערעורה של גל קור המרכז המקצועי למיזוג אויר בע"מ, שיוצגה על ידי עו"ד יוחאי נעמן (להלן: "החברה"), כנגד קרן מקפת – מרכז לפנסיה ותגמולים א.ש. בע"מ, שיוצגה על ידי עו"ד אשר חלד (להלן: "הקרן").

בית המשפט נדרש להכריע בהיקף תחולת סעיף 26 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963 (להלן: "החוק"), לפיו לא ניתן לעקל, לשעבד, להחזיר ולהעביר כספים ששולמו במסגרת צבירה לפיצויי פיטורים.

החברה עתרה לרשות ההוצאה לפועל, כנגד עובד לשעבר (להלן: "החייב"), לעיקול כספים שנצברו לזכותו בקרן, אך העתירה נדחתה בשל טענת הקרן, כי מדובר בזכויות פנסיוניות, שנצברו בקופת גמל לקצבה, ושלפי סעיף 26 לחוק, אינם ניתנים לעיקול.

לטענת החברה בערעורה, כספי החסכון הפנסיוני מוגנים מפני נושיו של מעביד המפריש לקרן תגמולים/פיצויים כלשהי, אך הם אינם מוגנים מפני נושיו של העובד עצמו [בר"ע 1920/1 (ת"א) מירב ראובן נ’ בנק מזרחי המאוחד].

לטענת הקרן, תקנון הקרן אוסר העברת זכויותיו של עמית או שעבודן לגורם אחר, כנדרש מכוח תקנה 7 לתקנות מס הכנסה (כללים לניהול ולאישור קופות גמל), תשכ"ד-1964 (שהיו בתוקף במועדים הרלוונטיים, והוחלפו עם חקיקת חוק הפיקוח ב-2005), ועל כן, בשילוב עם סעיף 26 לחוק, קיימת לגביהם הגנה מוחלטת.

לגבי חלוקת הרכיבים טענה הקרן, כי סעיף 26 לחוק חל הן לגבי רכיב הפיצויים והן לגבי רכיב התגמולים, ומקנה לשניהם הגנה מלאה מפני שעבוד הכספים בעוד שהם נחסכים בקרן. המחלוקת העיקרית נדונה לגבי הרכיב השני – כספים שנחסכו לקצבה.

הקרן אף ציינה את הוראת סעיף 25 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), תשס"ה-2005 (לעיל ולהלן: "חוק הפיקוח"), לפיו לא ניתן להעביר או לשעבד את זכויותיו של עמית בקופת גמל, ללא הבחנה בין סוגי הזכויות, טרם המועד בו הוא יכול לפדות את הכספים שנחסכו עבורו.

נפסק, כי בהתאם לתיקון 18 לחוק, מקנה סעיף 26 לחוק הגנה הן על כספי הפיצויים, והן על כספי הקצבה, וזה מהטעם שהסעיף דן בכספים שהופרשו בעבר, ותחולתו רטרואקטיבית, גם לגבי המועדים הרלוונטיים לערעור.

כן נפסק, שסעיף 26 לחוק אכן מעניק הגנה מוחלטת מפני נושיו של מעבידו של העמית, אשר תמנע מהם לעקל את זכויות העמית בקרן. אולם, בכל הנוגע לעיקול כספים על ידי נושי העובד עצמו, ההגנה היא יחסית.

משמע, טרם התגבש הזכויות (עד למועד בו יוכל העמית לממש את זכויותיו), ההגנה הינה מוחלטת, על מנת שיוכל ליהנות מהם בגיל פרישה, ואילו ממועד זה ואילך, עוברים הכספים לבעלות העמית (החייב), ועל כן ניתן, משלב זה, לעקלם.

בענייננו, משלא נמצא החייב (ברח מהארץ), וכן הואיל וממילא הגיע החייב, במועד הערעור, לגיל בו התגבשו זכויותיו בקרן, טענה החברה, כי יש להתיר לה את מימוש העיקולים בגין חובו כלפיה.

ברם, מכיוון שסעיף 25(ב) לחוק הפיקוח קובע, כי עיקול זכויותיו של עמית בקופת גמל ייעשה רק על פי הוראות שייקבע שר האוצר בתקנות, אך תקנות בעניין זה טרם נקבעו, פסק בית המשפט שיש לדחות את הערעור, ולא להתיר לחברה לפדות את חובה מתוך זכויותיו של החייב בקרן, מכוח העיקולים שהטילה בטרם התגבשו זכויותיו בה.

מאת עו"ד ג’ון גבע.