מאת: עו"ד ג'ון גבע.

לבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, הוגשה תביעתה של האופטומטריסטית אורלי חזן (להלן: "אורלי"), שיוצגה על ידי עו"ד גוהר ראובן חזן, כנגד אור כוכבי השחר בע"מ (להלן: "כוכבי השחר"), שיוצגה על ידי עו"ד שמואל כהן קדוש.

לטענתה של אורלי, אשר ניהלה במועדים הרלוונטיים חנות מוצרי אופטיקה, בבעלות כוכבי השחר, בקניון באשדוד (להלן: "החנות"), יצאה לחופשה באישור כוכבי השחר בת חודש, ועם חזרתה נודעו לה פיטוריה בשל החופשה ונסיבותיה.

מאידך, טענתה של כוכבי השחר היא כי אורלי כלל לא קיבלה את אישורם לחופשה המדוברת, וכי במעשיה יש לראות כמעשי התפטרות.

בהתאם למחלוקת בדבר נסיבות החופשה, תבעה אורלי את כוכבי השחר לפיצויי פיטורין בסך של 26,894 ₪, אשר להם לא זכתה מידי כוכבי השחר, שטענו כאמור שאורלי לא פוטרה אלא התפטרה.

אורלי הייתה נוהגת לעבוד בחנות על פי סידור משמרות קבוע, כאשר עם הריונה יצאה לשמירת הריון ולחופשת לידה, ולאחריה ביקשה לצאת לחל"ת של שלושה חודשים נוספים.

עם חזרתה של אורלי לעבודה בחנות, החלה לעבוד משמרות בוקר בלבד, ובמקביל עבדה בחנות אופטיקה אחרת, בסמוך למגוריה.
לבסוף, יצאה אורלי לחופשה נוספת בת חודש ימים, ועם בקשתה לשוב לעבודתה בחנות, נתקלה בסירוב מצד כוכבי השחר.

כוכבי השחר טענו כי אורלי הייתה מנצלת את מעמדה כאופטומטריסטית מוסמכת, על מנת לשנות את סדרי עבודתה, וכי יצאה לחופשה שלא בהסכמתם, אשר לא אישרו לה, תוך כדי נטישת עבודתה ובהפרת משמעת.

בית הדין דן בשאלה האם אורלי יצאה לחופשתה האחרונה באישור כוכבי השחר, או שמא עשתה דין לעצמה, תוך שידעה על כך שלא קיבלה אישור לחופשה.

הוסיף בית הדין וציין כי עולה משאלה זו המחלוקת המשפטית בדבר משמעות יציאתו של עובד לחופשה ללא קבלת אישור מאת מעבידו, לגבי "זניחת מקום העבודה" שההתייחסות אליה כאל התפטרות שלא מזכה בפיצויי פיטורין.

בית הדין קבע כי הן לצורך פיטורין והן לצורך התפטרות, יש חובה על הצד הרלוונטי לפעול בצורה ברורה וחד משמעית להבאת קשרי העבודה לסיומם.

על מנת לקבוע מי מהצדדים הוא שהביא את יחסי העבודה לסיום, יש לבחון על פי פסיקת בית הדין, בין היתר, את האינטרס הקיים למי מהצדדים לסיים את יחסי העבודה.

נפסק, כי לא יכול מעביד, המעוניין לפטר את עובדו, 'לראות' בעובד כמי שהתפטר, מבלי שפעל למען הפסקת יחסי העבודה בעצמו. הרי, שעל כוכבי השחר היה, לדעת בית הדין, לפעול למען פיטוריה של אורלי, ולא להסתפק בראייתה כמי שהתפטרה.

בבחינת עובדות המקרה, ציין בית הדין כי אורלי, על אף שנענתה כביכול בסירוב ראשוני לבקשתה לצאת לחופשה, טרחה ליידע את מנהלי כוכבי השחר על צאתה לחופשה, וכפרה בכל אפשרות שהתפטרה בעצמה. בית הדין השתכנע כי למעשה אורלי בשום שלב לא ביקשה להתפטר, ולא ביצעה מעשה שיש בו כדי להעיד על כוונה להתפטרות.

אשר על כן נפסק שבכך שכוכבי השחר לא הסכימו לקבל את אורלי חזרה לעבודה, לאחר חזרתה מהחופשה, פעלו הם בעצמם למען סיום יחס העבודה בינם לבין אורלי, ומעשיהם היו בגדר פיטורין חד משמעיים.

בהתאם נקבע שאין במעשיה כדי להוות התנהגות של התפטרות השוללת זכאות לפיצויי פיטורין.

יחד עם זאת, נשארה האלה האם התנהגותה עלתה כדי "זניחה" והפרת משמעת בוטה, אשר גם בהן יש כדי לשלול זכאות לפיצויים.

בית הדין לא קיבל את טענתה של אורלי, כי מכיוון שלא נענתה ביחס לבקשתה לצאת לחופשה, ראתה זאת כאילו קיבלה אישור, ומצא כי ידעה ונטלה את הסיכון על עצמה לגבי השלכות פועליה, וכן כי עברה עבירה משמעתית כלפי כוכבי השחר.

יחד עם זאת ניתן משקל לעובדה שכוכבי השחר לא הסכימו לאשר לאורלי יציאה לחופשות על אף שצברה ימי חופש שלא נוצלו על ידה.

בית הדין פסק כי לאור מכלול הנסיבות, התנהגותה של אורלי וסירובה העיקש של כוכבי השחר לשחרר את אורלי לחופשות בגין ימי חופש צבורים, יש לקבל את התביעה כך שאורלי תהא זכאית לחלק מפיצויי הפיטורין, וללא תמורה בגין הודעה מוקדמת. בהתאם נפסקו לזכותה 8,587.5 ₪ ועוד הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.