מאת: עו"ד ג'ון גבע.

לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב – יפו, הוגשה תביעתה של מגוון אירועים בע"מ (להלן: "מגוון"), שיוצגה על ידי עו"ד ניר נחשון, כנגד רות צרויה (להלן: "רות") ועידן חדש בתיירות בע"מ (להלן: "עידן חדש"), שיוצגו על ידי עוה"ד רובין ובר שיר.

מגוון טענה כי רות, עובדת מגוון בעבר, עשתה שימוש במידע סודי של מגוון, שמארגנת אירועים וכנסים, וגזלה ממנה עבודות אירועים בעת שעברה לעבוד אצל המתחרה עידן חדש. במסגרת עבודתה במגוון, הייתה רות בקשר ישיר עם לקוחות מתחום הרפואה.

רות מצידה, הגישה כנגד מגוון תביעה שכנגד, אשר בה דרשה פיצויי פיטורין בשל התפטרותה מחמת הרעת תנאים.
על אף שרות החלה לעבוד עם עידן חדש רק לאחר סיום עבודתה במגוון, השתמע בשל הודעתה, וכך גם סבר מעבידה במגוון, שהיא עוזבת את הענף לגמרי.

בנושא ספציפי, בכנס האגודה לחקר הכבד (להלן: "הכנס"), נטען על ידי מגוון שרות העבירה את הטיפול בכנס מידיה של מגוון, עוד בהיותה עובדת שם, לידי עידן חדש. משנודע למנהל מגוון על הדבר, מיהר ליצור קשר עם יו"ר האגודה, אשר אמר לו שלהבנתו הדבר תואם בין מגוון ועידן חדש. לטענת מגוון, לאחר הבהרת מצב הדברים עם יו"ר האגודה, חזר הכנס להיות מאורגן במגוון.

מגוון טענה כי כנסים נוספים, אשר היו אמורים להיות מאורגנים על ידה, הועברו לטיפולה באמצעות עידן חדש. כן טענה מגוון שרות עשתה כנ"ל בהיותה עוד עובדת במגוון. בתגובה טענה רות כי הכנס היה היחידי ואין עוד כדוגמתו, וכי לא עשתה כנטען במהלך עבודתה במגוון.

לבסוף, טענה מגוון, כי עזיבתה של רות, כפי שהייתה, גרמה למגוון לקריסה כלכלית באובדן כל לקוחותיה.

רות טענה בעניין הכנס, כי הייתה זו טעות תמת לב, ושהתחילה בארגון הכנס על ידי מגוון, ולאחר מעברה לעידן חדש, התכוונה להמשיך בארגון הכנס. עוד טענה, כי מרגע שנודע לה כי אינה רשאית לכך, הוחזר הכנס לידי מגוון.

בית המשפט בעניין הכנס, ציין שעל אף שלא נגרם למגוון נזק ישיר, יש ללמוד מכך שנטלה לעצמה את ארגון הכנס, על התנהגותה של רות בתקופה הרלבנטית, וכן לגבי אירועים נוספים.

מגוון טענה כי היו לזכותה רשימת לקוחות קבועים, אשר ארגנו אצלה אירועים, אף מבלי לבקש הצעות מחיר נוספות, רות ועידן חדש כפרו בכך, והביאו עדויות שבענף ארגון האירועים אין לקוחות קבועים, וכן מקובל על הלקוחות לבדוק בין מארגני אירועים נוספים.

בית המשפט מצא שאמת ואין לקוחות קבועים המחויבים למארגני האירועים, ומקובל שהלקוחות פונים להליך של מעין מכרז בין החברות המארגנות. יחד עם זאת, שוכנע בית המשפט שלמגוון היו יחסים הדוקים עם מספר איגודים רפואיים שנטען לגבם שרות עשתה שימוש אסור במידע סודי.

לבסוף, פסק בית המשפט כי רשימת לקוחות אשר מדי פעם ערכו כנסים באמצעות מגוון, שיטת התמחור, מועדים משוערים לכנסים וכו', לא היוו סוד מסחרי כהגדרת חוק עוולות מסחריות, תשנ"ט-1999 (להלן: "החוק"), אלא ידע שנרכש על ידה במהלך עבודתה בענף, ושניתן היה לה לעשות בו שימוש.

יחד עם זאת, לגבי ארבעה כנסים ספציפיים, נפסק שרות חרגה מסמכותה לעשות במידע לגבם שימוש, שאלה, אשר החלה רות לארגן אותם טרם פיטוריה, כן היו במסגרת סוד מסחרי, וכי רות ועידן חדש אכן עברו על הוראת סעיף 6 לחוק, וביצעו גזל סוד מסחרי.

בית המשפט הגיע למסקנה שרות העדיפה את האינטרס העצמי שלה על פני חובת תום הלב והמוסר שחב עובד למעבידו, גם במהלך סיום עבודתו, ולא להשתמש במידע מסחרי שצבר אצל המעביד באופן שעלול לפגוע בו.

בית המשפט אף ציין כי ניתן היה לדרוש מרות תקופת צינון כלשהי, במהלכה שלא תפנה לגורמים עימם הייתה מעורבת במסגרת עבודתה אצל מגוון.

נפסק שרות ועידן חדש ישלמו למגוון פיצויים בגין הנזקים הישירים שנגרמו לה כתוצאה מ'נטילת' ארבעה כנסים אותם התחילה רות לארגן בהיותה עובדת מגוון ולאחר הפחתת עמלה בשיעור 30%, כפי שנהגה רות לקבל, בסך של 132,860 ש"ח, ובנוסף הוצאות משפט חלקיות בסך 5,000 ש"ח.

כמו כן, בעניין התביעה שכנגד, לא שוכנע בית המשפט שרות עמדה בנטל להוכיח את התקיימות תנאי סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963, באופן שהצדיק פיצויי פיטורין בשל הרעת תנאים, אך כן פסק לזכותה הפרשי פדיון חופשה צמודים ונושאי ריבית מיום פיטוריה, בסך 20,375 ש"ח.