מאת: עו"ד ג'ון גבע.

בבית המשפט השלום בחדרה, בפני כבוד השופט חננאל שרעבי, נדונה תביעתה של ג.מ.ה.ק עבודות חשמל בע"מ (להלן: "ג.מ.ה.ק"), שיוצגה על ידי עו"ד שמואל אריאלי, כנגד א.ב. אלול בע"מ (להלן: "אלול"), שיוצגה על ידי עו"ד נחמן דב רהט, וכנגד פסגת חדרה בע"מ (להלן: "פסגת חדרה"), שיוצגה על ידי עו"ד הדר טל.

במסגרת יחסי הצדדים, פסגת חדרה יזמה והקימה פרויקט בניה, ולשם כך התקשרה עם אלול כקבלן ראשי לביצוע עבודות הבניה, אשר התקשרה עם ג.מ.ה.ק כקבלן משנה לעבודות החשמל.

הרקע לתביעה, בבעיותיה הכספיות של אלול, ועל כן שיק שמסרה לג.מ.ה.ק לא כובד על ידי הבנק. בשל חזרת השיק, הגיעו ג.מ.ה.ק ופסגת חדרה להבנה (להלן: "הסיכום") שאת פירעון הסכום תבצע פסגת חדרה וכן תעביר לג.מ.ה.ק סכום נוסף, ובמקביל ג.מ.ה.ק תמשיך בעבודתה במסגרת הפרויקט.

הסיכום, כפי שציין בית המשפט, הוא שנתן את האפשרות לג.מ.ה.ק להיפרע בסכום הכסף בגין העבודה שביצעה ושלגביו חזר השיק של אלול, וללא הסיכום היו נגרמים לג.מ.ה.ק נזקים כספיים.

לאחר השלמת ג.מ.ה.ק את עבודתה, לטענתה, דרשה ג.מ.ה.ק, במסגרת הסיכום, את יתרת התשלום בגין השלמת עבודתה. פסגת חדרה, מצידה, סרבה לשלם בטענה שג.מ.ה.ק לא עמדה בחובותיה על פי הסיכום.

בהתאם לתנאי הסיכום, סבה המחלוקת סביב השאלה האם נותרה לפסגת חדרה יתרת חוב כלפי ג.מ.ה.ק, כאשר ג.מ.ה.ק תבעה גם את אלול בטענתה שהסיכום אינו פוטר אותה מחבות כלפיה. על כך משיבה אלול, כי ההסכם יוצר מערכת יחסים עסקיים חדשה, כך שאלול כביכול 'יוצאת מהתמונה' ולא ניתן לג.מ.ה.ק להיפרע ממנה.

בשאלת משמעותו המשפטית של הסיכום, ביכר בית המשפט את פרשנותה של פסגת חדרה, שהסיכום מהווה הסדר של המחאת זכותה של אלול לכספים מפסגת חדרה, לג.מ.ה.ק, אשר על כן הסיכום, שעליו גם אלול חתמה ונכחה בפגישה לטובתו, אינו מהווה מסגרת עסקים עצמאית בין ג.מ.ה.ק לבין פסגת חדרה.

ג.מ.ה.ק טענה לפרשנות הסיכום כחוזה בין אלול לבין פסגת חדרה, וכי היא עצמה מהווה מוטבת צד ג'. בית המשפט לא קיבל פרשנות זו, מהטעמים שלהלן: (1) בהמחאת זכות, להבדיל מחוזה צד ג', מתחלף הנושה והרי שלפי הסיכום אלול הסירה מעצמה את הנטל לדאוג לתשלום בין פסגת חדרה לג.מ.ה.ק; (2) זכותה של ג.מ.ה.ק נבעה ישירות מזכותה של אלול לקבלת כספים מפסגת חדרה, ולא כפי שבחוזה לטובת צד ג' קיימת כוונה להקנות למוטב זכות עצמאית לדרוש כספים.

לאחר מכן, פנה בית המשפט לבחון האם מדובר בהמחאת זכות מותנית או שאינה מותנית, וקבע שעל פי לשון הסיכום והמילים "בקיזוז מחשבון הקבלן הראשי", מדובר בזכות מותנית בקיומה של יתרת חוב של אלול כלפי ג.מ.ה.ק.

בשאלה הבאה, האם ג.מ.ה.ק השלימה את עבודתה בפרויקט, כך שנזקף לזכותה חוב בשל החשבון הסופי שהגישה, נפסק שמכיוון ואלול (הקבלן הראשי) אישרה את סכום החשבונית אך טרם הושלמו עבודות מהותיות, בסך מצטבר לא מבוטל, לא עמדה ג.מ.ה.ק בנטל ההוכחה שהטל עליה להראות שהשלימה עבודותיה.

לגבי היקף העבודות שטרם הושלמו על ידי ג.מ.ה.ק, נפסק שדובר בהיקף משמעותי, ואילו ג.מ.ה.ק סברה שדובר בעבודות שוליות בלבד. פסגת חדרה סירבה לאפשר לג.מ.ה.ק, בשל סברתה, להיכנס לאתר, על מנת שקבלן חשמל אחר יבצע העבודות ומכיוון, כפי שנפסק, שג.מ.ה.ק התנתה את המשך עבודתה בתשלום אלול את החשבון הסופי טרם השלמת העבודה.

קבע בית המשפט כי הסיבה לכך שג.מ.ה.ק סרבה להשלים עבודותיה, נעוצה ככל הנראה בחששה שלא תיוותר יתרת תשלום בין פסגת חדרה לבין אלול, אזי במסגרת המחאת הזכות, לא יהיה מי שישלם לג.מ.ה.ק את החשבון הסופי.

אשר על האמור לעיל, בית המשפט דחה התובענה, בקובעו כי ג.מ.ה.ק לא עמדה בנטל ההוכחה להראות שהתקיימו תנאי מימוש המחאת הזכות, וכן חייב את ג.מ.ה.ק בהוצאות שכ"ט עו"ד הנתבעות, בסך מצטבר של 20,000 ₪.