אחריות משרד הרישוי ובנק הדואר לגבי הפרטים של הרכבים לפני העברת הבעלות

מאת: עו"ד ג'ון גבע.

בבית משפט המחוזי בתל אביב, ניתן פסק דין מפי כבוד השופטת אסתר קובו, שלדעתה הצטרפו חברי ההרכב כבוד השופטים יהושע גרוס ומיכל רובינשטיין בעניין ע"א 2921/01 מדינת ישראל-משרד הרישוי מפרץ חיפה נ' עזאיזה חוסיין ואח' (ע"י עו"ד רוני בנק).

חוסיין ופייסל עזאיזה (להלן: "האחים עזאיזה") קנו רכב מאדם, שבדיעבד התברר כנוכל. בטרם ביצעו הרכישה, ככל אדם הקונה רכב משומש, פנו למשרד הרישוי לצורך ביצוע בדיקה של רישיונות הרכב. הבדיקה העלתה כי מדובר ברכב בעל רישיון תקין. לאור הממצאים התקינים פנו לסניף הדואר על מנת לבצע העברת בעלות ברכב. הבעלות ברכב הועברה ללא כל תקלה.

באחד הימים מכרו האחים עזאיזה את רכבם למר אשקר שוקרי. לאחר מספר שבועות קיבל מר שוקרי רישיון רכב חדש ממשרד הרישוי. להפתעתו גילה אי התאמה בין רישיון הרכב, שנמסר לו על ידי האחים עזאיזה, לבין רישיון הרכב החדש, שהגיע ממשרד הרישוי בנוגע למספר השילדה ומספר המנוע.

בירור קצר העלה כי מדובר ברכב גנוב, והרישיון שנמסר למר שוקרי מהאחים עזאיזה (שקיבלו אותו מהנוכל) היה מזויף, והדבר נעשה באמצעות תעודת זהות מזויפת. מסתבר שהמידע שהועבר ממשרד הרישוי לסניף הדואר היה חלקי, ולא הכיל את כל הפרטים המצויים במשרד הרישוי.

ממצאים אלה הביאו את האחים עזאיזה לבטל את העסקה, ולהשיב את הכסף למר שוקרי. הרכב עצמו נתפס על ידי המשטרה, והועבר לחברת הביטוח, אשר ביטחה את הרכב.

השאלה שנידונה בפסק הדין היא האם יש להטיל אחריות על משרד הרישוי בנוגע למידע שמועבר לסניפי הדואר וציבור הרוכשים בעת העברת בעלות ברכב.

במקרה זה הפרטים על הרכב הגנוב הועברו על ידי משרד הרישוי לסניפי הדואר באמצעות מערכת מקוונת. הפרטים שהועברו הראו ממצאים תקינים, דהיינו, מדובר ברכב לא גנוב. יש לציין שהמידע שהועבר על ידי משרד הרישוי הינו מצומצם, ולא כלל פרטים בדבר מספר המנוע ומספר השילדה. הימצאותם של פרטים אלו יכלו לסייע במניעת הטעות, שכן באותה תקופה הייתה ידועה תופעה של זיופים.

גילויו המאוחר של הרכב כגנוב גרם נזק לאחים עזאיזה בגינו הוגשה התביעה בנוגע לרשלנותו של משרד הרישוי. התביעה התבררה בבית המשפט השלום בתל אביב, אשר קבע כי משרד הרישוי אכן התרשל, ועליו לפצות את האחים עזאיזה בגין הנזק שנגרם להם. על פסק דין זה הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב.

השופטת בחנה את רשלנותו של משרד הרישוי מכל היבטיו. בית המשפט קבע כי על משרד הרישוי להציג מידע אמין, ועליו לנקוט אמצעים סבירים למניעת גרימת נזק לציבור המסתמך על מאגר זה. הציבור רואה במשרד הרישוי ובבנק הדואר כגוף הפועל באופן משותף בעת העברת בעלות ברכב. מכאן שמשרד הרישוי לא יכול להתנער מאחריותו.

משרד הרישוי מחוייב לנקוט באמצעים סבירים, אשר יבטיחו כי המידע המצוי ברשותו הינו אמין ומדויק. כמו כן משרד הרישוי היה צריך לצפות מקרים מסוג זה שכן, כאמור, תופעת הזיופים הייתה נפוצה. חיזוק לכך ניתן מהיערכותו של משרד הרישוי להוספת פרטים למערכת, אשר יסייעו למניעת הזיופים.

אשר על כן, נקבע כי משרד הרישוי חב חובת זהירות כלפי האחים עזאיזה.

עם הידיעה בדבר מקרי הזיוף היה על משרד הרישוי להזהיר את ציבור רוכשי הרכבים מאותם זיופים, וליידע אותם כי המידע המובא בסניפי הבנק והדואר איננו מלא, ולצורך מידע מלא ומפורט על ציבור הרוכשים לפנות ישירות למשרד הרישוי. אמנם שילוט בדבר אותם זיופים לא היה, אבל כן הייתה הערה בגב הטופס להעברת בעלות, האומרת שהאחריות וגילוי פרטים מהותיים הנוגעים לרכב מוטלים על הצדדים לעסקה, ואין להסתמך על רישומי משרד הרישוי בלבד.

לדעת בית המשפט המחוזי על ההערה הנ"ל להדליק נורה אדומה אצל האחים עזאיזה. היה עליהם לבחון את הרכב ביתר שאת על אחת כמה וכמה כאשר עיסוקם המרכזי הוא קניה ומכירה של רכבים, וידוע להם שיש הבדל בין הפרטים המצויים בסניף הדואר לבין אלו המצויים במשרד הרישוי.

אשר על כן, הוחלט להטיל על האחים עזאיזה רשלנות תורמת בשיעור 50% .

לכן הערעור התקבל בחלקו ונקבע שיש שהאחריות תתחלק בין משרד הרישוי לבין האחים עזאיזה בשיעורים שווים.