מאת: עו"ד ג'ון גבע.

בבית משפט השלום בתל אביב, ניתן פסק דין מפי כבוד השופט אליהו בכר בעניין בש"א 163641/05 כהן שלום והכשרת היישוב (ע"י עו"ד מרדכי תגר) נ' אריה חברה לביטוח בע"מ (ע"י עו"ד אשרית רוטקופף).

לשלום כהן (להלן: "כהן") אירעה נזילת מים בביתו. נזקים בעקבות הנזילה אירעו, בין היתר, לרכוש המשותף של הבניין בו היה גר. הנזק לרכוש המשותף תוקן במסגרת פוליסת הביטוח של הבניין שהיה מבוטח באריה חברה לביטוח בע"מ (להלן: "אריה").

בעקבות הנזקים הגישה אריה תביעת שיבוב כנגד הכשרת היישוב חברה לביטוח בע"מ (להלן: "הכשרת היישוב"), אשר ביטחה את דירתו של כהן. במסגרת תביעה זו הוגשה בקשה על ידי הכשרת היישוב וכהן לסילוק התביעה על הסף בטענת היעדר יריבות ו/או היעדר עילה.

טענות הצדדים:
כהן טוען, כי הוא מבוטח בפוליסה של אריה מכוח היותו דייר בבית המשותף. אשר על כן, לטענתו, אין אריה יכולה לתבוע אותו בהיותה חברת ביטוח, שתובעת מבוטחה, ולכן יש לסלק התביעה. טענה נוספת שנטענה על ידי כהן והכשרת היישוב היא שנציגות הבית המשותף לא יכולה לבוא ולתבוע דייר מדייריה בעניינים, שלא נוגעים להחזקה וניהול תקין של הבית המשותף.

לטענת אריה, כהן לא נופל בגדר ההגדרה של בעלים או דייר בפוליסה של הבית המשותף. גם אם יימצא, כי כהן כן נופל בהגדרה, הרי שלפנינו מקרה של כפל ביטוח.

החלטת בית המשפט:
בית המשפט קבע, כי כהן נופל בגדר ההגדרה של מבוטח, שכן הוא נכנס בנעלי בעל הדירה, וטענת אריה, שאין הוא נופל בגדר ההגדרה, דינה להידחות. מאחר ובית המשפט הסיק, שכהן נכנס בהגדרת המבוטח בפוליסה של אריה, הרי שדין התביעה להידחות, שכן לפי רע"א 347/86 ש.א.ש. נ' הסנה מבטחת אינה רשאית לחזור בתביעה כלפי מבוטחתה. כבוד השופט בכר קבע, כי: "הכללת דיירי הבית ו/או בעלי הדירות ו/או מי שנכנס בנעליהן כמבוטחים בפוליסה לגבי כל פרקיה, שומטת את הקרקע תחת זכותה של המשיבה לתבוע את המבקשים בהיותה תביעת מבטחת כנגד מבוטחתה, ומכאן שיש לסלק התביעה כנגדם על הסף."

בנוסף, קיבל בית המשפט את טענת הכשרת היישוב וכהן בנוגע להגבלת נציגות הבית המשותף מלבוא ולתבוע את דיירי הבית בתביעה נזיקית. אמנם בהתאם לסעיף 62(א) לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א – 1981, חברת ביטוח יכולה להיכנס בנעלי המבוטח, ולתבוע תגמולי ביטוח ששילמה מאת צד שלישי שגרם לנזק. למרות זאת סעיף 69 לחוק המקרקעין, תשכ"ט – 1969, מגביל נציגות בית משותף לתביעות כנגד הדיירים רק בנוגע להחזקה התקינה והניהול של בית משותף וזאת "...להבדיל מתביעה נזיקית של נזק שגרם בעל דירה לרכוש המשותף."

אשר על כן, קבע בית המשפט כי: "... מקום בו בעל דירה הסב נזק לרכוש המשותף, אין לנציגות הסמכות לתבוע אותו בתביעה נזיקית, ומכאן שגם לא לחברת הביטוח, חליפתה של הנציגות."

טענתה של אריה בנוגע לכפל ביטוח נטענה לראשונה במסגרת התגובה לבקשתם של הכשרת היישוב וכהן. היות וטענת הכפל ביטוח לא נטענה בכתב התביעה, שהוגש על ידי אריה, דחה בית המשפט הטענה ולו מטעם זה בלבד. בהערת אגב ציין כבוד השופט, כי סיכויי טענת כפל ביטוח קלושים הם. פוליסת הביטוח של אריה מכסה את הנזקים לרכוש המשותף, ואילו הפוליסה של הכשרת היישוב מכסה את הנזקים לדירה של כהן בלבד. בנוסף, מדובר בפוליסת נזקי רכוש מול פוליסת נזקי צד ג'. לאור האמור עולה שלפנינו שני סוגי נכסים ושני סיכונים נפרדים. לפיכך, בהתאם לסעיף 59 לחוק חוזה הביטוח אין כל ממש בטענת הכפל ביטוח.

לאור כל האמור לעיל, הבקשה של הכשרת היישוב וכהן התקבלה, ובית המשפט דחה את תביעת השיבוב של אריה.