ראובן, יליד שנות ה-70', אדם בריא ללא היסטוריה רפואית חריגה, סבל לפני מספר שנים לפתע מחולשה ברגלו במשך כמה ימים. ראובן פנה לבית-החולים הקרוב לביתו, שם, אושפז במחלקה האורטופדית ובבדיקתו נמצא שהוא ללא יכולת להרים את הירך.


בבית החולים נצפתה חולשה בגף השמאלי העליון עם חוסר תחושה וחולשה בבוהן רגל שמאל, כמו-כן, החזרי פיקה ואכילס היו מוגברים באותו הצד. במהלך אשפוזו, בוצעה בדיקת SLR שיצאה שלילית ובוצעה בדיקת CT גבית ומותנית, אשר הצביעה על שינויים ניווניים שלא מסבירים את החסר הנוירולוגי החדש ממנו סבל ראובן.


הוא גם נבדק על-ידי נוירולוג מטעם בית החולים, אשר קבע כי אין סיבה אורגנית היכולה להסביר את חולשתו. עקב קביעה זו, ראובן שוחרר לביתו עם המלצה להמשיך מעקב רופא קופת-חולים בלבד.


ערב שחרורו מבית החולים, לתופעות שמהן סבל ראובן התווספו גם כאבי ראש והקאות


למחרת בבוקר, ראובן פנה למיון בבית החולים אחר, ושם, בוצעה בדיקת CT מוח שהראתה תהליך בקורטקס המוטורי מימין עם בצקת סביבו. בתשובת ה-CT נכתב שנדרש לבצע גם בדיקת MRI מוח לאפיון והערכת מוקדים נוספים.


במהלך אשפוזו חזרו על בדיקת ה-CT ונראתה הגדלה בתהליך והחמרה בבצקת. הועלתה ההשערה שהתהליך הינו גידולי ראשוני או גרורתי של המוח והוחלט לבצע בירור למקור לגרורה מוחית. לאחר כשבוע של בדיקות נרחבות ונוספות הופנה ראובן לניתוח, ללא ציון של אבחנה מבדלת נוספת.


עקב החשש לגידול סרטני, ראובן נותח, הוא עבר קרניוטומיה מימין. הוחלט לבצע קרניוטומיה קטנה במקום חור קידוח מאחר שמדובר באזור פונקציונלי (קורטקס מוטורי) עם הרבה ורידים. בניתוח נוקזו כ-30 סמ"ק של מוגלה. בתרבית של מוגלה זו, נמצא החיידק מחולל המורסה - Fusobacteriusm. לאחר הניתוח המשיך טיפול באנטיביוטיקות רוצפין ופלג'יל.


בסיום ההתאוששות מהניתוח שעבר ראובן, הוא עבר לשיקום. במהלך שהותו שם חל שיפור בתפקוד יד וזרוע שמאל, אולם לא חל שיפור תפקודי ברגל. במילים אחרות, נגרם לו נזק בלתי הפיך כאשר רגלו נשארה בעצם משותקת ולא תפקודית.


ראובן הצטייד בעורך-דין ופנה לחברת אולמד להערכת הנזק הרפואי שנגרם לו ולבירור תקינות מהלך התהליכים הרפואיים שעבר. צוות מנהלי התיקים של חברת אולמד חיבר בין ראובן לבין מומחה רפואי בתחום הנוירו-כירורגיה וזה האחרון מצא כי הייתה התרשלות בהתנהלות בתי-החולים.


ראובן פנה לבית החולים ה-1 בשל חולשה מתקדמת ברגל שמאל ובנוסף הופעת חולשה חדשה ביד שמאל במהלך האשפוז. בדיקתו במחלקה האורטופדית הראתה סימנים נוירולוגיים מטרידים כולל ערות החזרים ברגל וחולשה ביד.


כמו-כן, בדיקת ה-SLR, המעידה על בעיה של לחץ עצבי ממקור גב תחתון, יצאה שלילית. הסימנים הללו מכוונים לבעיה מסוג Upper Motor Neuron (נוירון מוטורי עליון) וכיוון שגם היד נחלשה, מקורם לא יכול להיות גב אמצעי או תחתון.


חרף זאת, בוצע בירור CT רק לגבי גב אמצעי ותחתון. משלא נמצאה סיבה בבדיקות אלה, סוכם שמקור הבעיה איננו אורגני ושוחרר לביתו. בהתנהלות זו נמצא כשל משמעותי ורשלנות. בדיקה נוירולוגית עם הממצאים הללו הייתה צריכה להביא להמשך בירור מיידי באשפוז ולכלול בדיקת CT מוח - כפי שנעשה מיד בבית החולים ה-2.


למחרת שחרורו, פנה ראובן לבית החולים ה-2 עם תלונות נוספות על כאבי ראש והקאות יחד עם החמרה בחולשת יד ורגל שמאל עד כדי מצב הקרוב לשיתוק. שם, הוא עבר בדיקת CT מוח שכללה חומר ניגוד שהדגים ממצא ציסטי פריאטלי מימין שמסביבו בצקת. ראובן אושפז במחלקה הפנימית של בית החולים ובאבחנה מבדלת הועלו האפשרויות שמדובר בגידול מוחי ראשוני או גרורתי.


ההתדרדרות החדה במצבו הייתה צריכה להוות תמרור אזהרה לרופאים המטפלים


מדובר בסימנים של תהליך דוהר הגורם לעלייה חדה בלחץ התוך גולגולתי שהתבטא בכאבי ראש והקאות. גם ההתדרדרות הנוירולוגית הייתה חדה ומשמעותית. תהליך גידולי גורם להתקדמות איטית יותר בסימנים הנוירולוגיים אלא אם יש דימום בתוכו, אך עניין זה שנשלל בבדיקת ה-CT, או כאשר מתלווה לתסמינים גם התקף אפילפטי, שגם לא קרה בעניין זה. על כל רופא סביר להעלות באבחנה מבדלת מצבי חירום הדורשים בירור והתערבות מהירים יותר.


תהליך ציסטי עם בצקת ניכרת סביבו והתדרדרות נוירולוגית מהירה מחייב מחשבה על אפשרות של אבצס מוחי. במידה ואבחנה זו הייתה עולה באבחנה המבדלת, אין ספק כי ראובן היה עובר בירור מהיר כולל MRI מוח דחוף, ניקוז המורסה והתחלת טיפול אנטיביוטי, כפי שנעשה באיחור של יותר משבוע מרגע הפניה לבית החולים ה-1.


האיחור באבחנה וטיפול במורסה מוחית הינו קריטי מבחינת התוצאה הנוירולוגית וגרימת הנכות אצל ראובן. מקובל שמרגע האבחנה של מורסה מוחית יש להתחיל בטיפול מיידי, באמצעות ניקוז וטיפול אנטיביוטי רחב טווח עד לקבלת תרביות. זאת על-מנת למנוע התדרדרות ונכות קבועה. העיכוב באבחנה ובטיפול גרם לתוצאה בלתי הפיכה של שיתוק לצמיתות של רגל שמאל כשראובן, כיום, מרותק לכיסא גלגלים.


בזכות חוות הדעת הרפואית של אולמד נקבע שהנכות ממנה סובל התובע הינה תוצאה ישירה של המורסה המוחית שאובחנה וטופלה באיחור ניכר. נקבע כי בתי-החולים התרשלו באבחנתם ובטיפול שהעניקו לראובן וכמו-כן, הוכרו אחוזי הנכות המגיעים לו.