עו"ד גיל נדל, מורן שמילוביץ
כידוע, לרשות המכס סמכויות עיכוב טובין אשר מפרים, לכאורה, זכויות יוצרים ו/או סימני מסחר. על פי סעיף 200א ואילך לפקודת המכס, רשאית רשות המכס לעכב טובין שמפרים לכאורה זכויות יוצרים ו/או סימני מסחר בעקבות הודעה מטעם בעל הזכויות או ביוזמתה שלה. ואולם, העיכוב אינו ללא סוף או נטול הגבלה.
על בעל הזכויות להפקיד בידי רשות המכס, תוך זמן קצר מהעיכוב ערבות שיש בה כדי לכסות כל הוצאה שקשורה לעיכוב או כדי לפצות על כל נזק שייגרם על ידי העיכוב. כמו כן, על בעל הזכויות להגיש תובענה לבית המשפט כנגד יבוא הטובין המפרים וזאת תוך עשרה ימי עבודה מיום קבלת הודעת העיכוב.
לאחרונה, נדונה סוגיית אחריות המכס במסגרת טיפול בטובין מפרים, על ידי בית המשפט המחוזי בפתח תקוה.
בענייננו דובר על משלוח שכלל חמישה דגמים של שוקולד שנבדק בדיקה פיזית על ידי המכס. בעקבות הבדיקה עלה החשד כי המדובר בטובין המפרים סימן מסחר של חברת מוצרי המתיקה פררו רושה. בשל כך העביר המכס לחברת פררו תמונות של דגמי השוקולד אשר הגיעו במשלוח. בד בבד, המכס הודיע ליבואן על עיכוב הטובין לשלושה ימי עבודה, נוכח העובדה כי קיים חשד לכך שמדובר בטובין המפרים זכות של חברת פררו.
חברת פררו הודיעה למכס כי אכן הטובין נשוא המשלוח הינם זיופים של חברת פררו. בעקבות כך הודיע המכס לחברת פררו על עיכוב הטובין ועל דרישתו להפקדת ערבות בנקאית בסך של 30,000 ₪. חברת פררו שילמה את הערבות הבנקאית והודיעה על כוונתה להגיש תביעה כנגד היבואן, ובהתאם לכך הודיע המכס ליבואן על עיכוב הטובין ל-7 ימים נוספים.
היבואן וחברת פררו ניהלו ביניהם משא ומתן ועל כן הודיעו למכס כי לפררו רושה תידרש ארכה של 10 ימים נוספים להגשת התביעה, ושבשלב הביניים ימשיך המשלוח להיות מעוכב בידי המכס.
בהמשך, הודיעה חברת פררו על הסכמתה לשחרור שלושה מתוך חמשת הדגמים, בתנאי כי שני הדגמים הנותרים יישלחו להשמדה. המכס הודיע על כך לסוכן המכס אשר טיפל מטעמו של היבואן בשחרור הטובין, ואולם היבואן טען כי לא הסכים להצעה זו ולכן נשארו הטובין ברשות המכס, ופררו רושה הגישה תביעה כנגד היבואן בתוך התקופה שהוסכמה.
במסגרת ההליך שבבית המשפט הגיש היבואן תביעה שכנגד כלפי פררו רושה וכלפי המכס. היבואן טען כי ההסכמה בינו לבין פררו רושה לא היתה יכולה לגבור על הוראות החוק הקובעות את המועד להגשת תובענה מצד בעל הזכויות. בהתאם לכך טען היבואן כי הטובין עוכבו שלא כדין, ואף שבסופו של דבר ניתן היה לשחרר חלק מהם – הרי שהעיכוב בשלב הביניים גרם לנזקים חמורים שכן הטובין היה מיועדים להשתחרר ולהימכר לפני חג הפורים. מסיבה זאת תבע היבואן את פררו רושה ואת המכס על נזקיו (אחסנה, השהיות, ביטולי הזמנות והפסדי רווח) – בגין עיכוב שלא כדין שלא הטובין.
בית המשפט דחה את תביעתו הנגדית של היבואן. בית המשפט קבע כי חברת פררו הייתה מוכנה להגיש את התביעה כנגד היבואן במועד הקבוע לה בהתאם לסעיף 200א לפקודת המכס, אך נקטה בחסד כנגד היבואן ודחתה את הגשת התביעה לאור בקשתו. לכן קבע בית המשפט כי טענת היבואן כי עיכוב הטובין היה שלא כדין בשל אי הגשת התביעה על ידי חברת פררו נגועה בחוסר תום לב היורד לשורשו של עניין.
בית המשפט גם קבע כי משהסכימו הצדדים להשאיר את הטובין במכס מעבר למועדים הנקובים בחוק, הרי שהטובין הוחזקו במכס מכוח הסכמה ולא מכוח הפעלת המרות השלטונית לפי סעיף 200א לפקודת המכס, ולפיכך אין מדובר בעיכוב טובין על ידי רשות המכס.
עוד קבע בית המשפט כי לאחר שהתברר, בדיעבד, כי חלק מהדגמים שעוכבו (שנים) אכן הפרו את זכותה הקניינית של פררו, הרי שהיה ניתן לעכב ולחלט את כל המשלוח, לרבות את שלושת דגמי השוקולד הנוספים, ועל כן מדובר בעיכוב שנעשה כדין.
ת.א. 1976-08-07 FERRERO S.P.A נ’ נ.א. קסטרו יבוא ויצוא בע"מ, מיום 30.11.09, לפררו -
עו"ד גילת ברקת ושות’; ליבואן: עו"ד אביגדורי; למכס: עו"ד אליעז-שניצר.
עודכן ב: 06/01/2010