עו"ד גיל נדל, רו"ח (משפטן) עמית זומר

שיטת תשלום נפוצה בסחר הבינלאומי היא תשלום באמצעות אשראי דוקומנטרי. על פי הדין, עסקת אשראי דוקומנטרי היא "עסקת מסמכים" המנותקת מעסקת היסוד. כך, כל טענה שיכול להעלות מי מן הצדדים ביחס לעסקת היסוד- מכירת הטובין, לא יכולה בדרך כלל למנוע את עסקת האשראי הדוקומנטרי, קרי העברת הכספים.

יחד עם זאת, קיים חריג הידוע בשם "חריג המרמה", אשר מאפשר בנסיבות חריגות למנוע העברת כספים של אשראי דוקומנטרי בשל מרמה הקשורה בעסקת היסוד.

נשאלת השאלה מה תיחשב כ"מרמה חמורה" והיכן עובר קו הגבול בין אי-התאמה בסחורה שסופקה, לבין מרמה חמורה?

לאחרונה, דחה בית המחוזי בחיפה בקשת רשות ערעור של יבואן אורז מתאילנד על החלטת בית משפט שלום שלא לעכב העברת כספי מכתב אשראי דוקומנטארי, כאשר אישר את קביעת בית משפט השלום כי אורז שהגיע פגום אינו מהווה "מרמה חמורה" מצד יצואן האורז.

עובדות המקרה:

בין היבואן ליצואן שררו יחסי מסחר, כאשר היבואן קיבל בעבר מהיצואן סחורה בלא דופי. טענת היבואן התייחסה רק למשלוח אורז אחד בו הוזמן מהיצואן אורז יסמין לבן תאילנדי 100% AAA. היבואן אינו טוען שהמשלוח לא סופק או שסופק באיחור כאמור, אלא כי מעת שהגיע, נמצא כי הוא לא תואם את ההזמנה, בצבע בריח ובטעם. היבואן שלח דגימות מן המשלוח לבדיקה במעבדה גרמנית בה התברר כי פחות מ-30% מהאורז במשלוח שסופק תואם את ההזמנה, ולמעלה מ-70% של האורז הנו אורז לא ידוע בסוגו ובמינו.

מדובר אם כן במחלוקת על איכות הסחורה. בשים לב לטיב הפגם, טען היבואן כי מדובר בסחורה שאינו יכול למכרה ולכן אין לה ערך כלכלי, וכי זוהי "מרמה חמורה" המצדיקה עיכוב תשלום של למעלה מ-100,000 דולר למוכר בתאילנד.

בית משפט השלום בחיפה דחה את הבקשה וקבע כי בנסיבות העניין לא מדובר במרמה חמורה. היבואן ערער לבית המשפט המחוזי.

החלטת בית משפט המחוזי בבקשת רשות הערעור:

בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה מנימוקים שונים.

בית המשפט ציין כי היות והיבואן חתם על "כתב אישור על קבלת דוקומנטים" מול הבנק ובתמורה לכך קיבל את הסחורה, יש לראות זאת כויתור שלו על טענות מול הבנק.

כמו כן, בית המשפט זקף לחובת היבואן את העובדה שעד כה לא הוגשה תביעה עיקרית למרות שחלף למעלה מחודש מהמועד שנציגי החברה הזרה ביקרו בארץ.

באשר לצורך לשמור על חיי מסחר תקינים בהתחשב בעצמאותו של מכתב האשראי, ציין בית המשפט כך:

"עוד יצוין כי אכן מאזן הנוחות בהתחשב בהתחייבות שנטל הבנק על עצמו בהתחשב בצורך לשמוע על חיי מסחר תקינים ובהתחשב בטיבה האוטונומי על פי מכתב אשראי דוקומנטרי בקיומה של אפשרות למבקשת לסעד חלופי בדרך של הגשת תביעה, נוטה כנגד המבקשת וכנגד מתן הסעד הזמני".
בנוסף, אומצה החלטת בית המשפט השלום לפיה בנסיבות העניין לא הוכח קיומו של חריג המרמה.

לאור כל זאת, נדחתה בקשת היבואן והוא חויב בהוצאות משפט של 20,000 ש"ח.

[רע"א (מחוזי חיפה) 50659-05-14 חב' אלמשהדאוי למסחר ושיווק בע"מ נ' בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ ואח', השופטת ישראלה קראי-גירון, ניתן ביום 16.7.14. שמות ב"כ הצדדים לא צוינו].

הערות:

מן ההחלטה ניתן להתרשם כי בית המשפט נקט בגישה שמרנית המכבדת את חשיבות עיקרון העצמאות של מכתב האשראי הדוקומנטארי. ניכר מהחלטת בית המשפט כי לשם מניעת מימוש הכספים, נדרש מקרה חריג במסגרתו חייב המבקש להוכיח ולהמחיש ללא כל צל של ספק תוך עמידה ברף הוכחה גבוה, כי אכן בוצעה "מרמה חמורה" המחייבת את אי כיבוד כתב האשראי, ולא די בהוכחת אי-התאמה בסחורה שיובאה לעומת מה שהוזמן, אלא יש צורך להוכיח שלסחורה אין שום ערך כלכלי.

למשל, במקרה שעלה לדיון בשנת 2012, קיבל בית משפט השלום בחיפה טענה בדבר "מרמה חמורה" שהצדיקה עיכוב העברת כספי אשראי דוקומנטרי, וזאת כאשר יבואן של אורז טען כי מכולות שלמות עוכבו בהודו ובפועל לא הגיעו לישראל [ת.א. (שלום חיפה) 2235-11-08 תומר יבוא ושיווק מוצרי מזון (1983) בע"מ נ' מ.רוסו (צ'ויס ישראל שיווק) סחר בע"מ ואח'].