כאשר חוקרת המשטרה חשוד בחקירה "תחת אזהרה", באופן מיידי מתבצע רישום של תיק פתוח פלילי במחשבי המשטרה ונמצא ברישומים פנימיים הפתוחים לכל תחנות המשטרה ושירותי הביטחון למיניהם.
התיק הפלילי הפתוח מכונה גם מב"ד – ראשי תיבות "ממתין לבירור דין" ובמסגרת הרישום מצוינת גם העבירה בגינה נחקר האדם.
בין אם אדם עבר את העבירה או לא התיק יכול להישאר פתוח משך זמן רב מאד הואיל ועומס התיקים במשטרה ובמשרדי התביעות ו/או הפרקליטות האמונים על בחינות חומרי החקירה לא מאפשרים לעיתים טיפול יעיל וזריז בתיקים, דבר אשר יוצר מצב בו אזרחים רבים "נתקעים" עם רישום פלילי פתוח משך שנים ארוכות וללא כל סיבה.
לעיתים קרובות מתקבלת החלטה לסגור את התיק הפלילי בעילת סגירה אשר משאירה רישום פנימי במחשבי במשטרה חוסר עניין לציבור או חוסר ראיות), רישום אשר פתוח לעיון לכלל שירותי הביטחון.
מחיקת רישום פלילי יכולה להתקיים או בהליך של מחיקת רישום פלילי על ידי קצין חקירות או תובע מוסמך, לחילופין בזיכויו של אדם לאחר הגשת כתב אישום וניהול הליך משפטי מתיש בבית המשפט.
גניזת -סגירת תיק פלילי פתוח:
כאשר תיק עובר ממשרדי יחידת החקירות לבחינה על ידי תובע מוסמך הוא צריך לקבל החלטה באם להגיש כתב אישום או לגנוז את התיק באחת העילות הקבועות בחוק.
כאשר מדובר בעבירה שהיא אינה מסוג "פשע" אלא מוגדת כעבירת עוון או חטא יכול ראש מחלק החקירות בתחנה לסגור את התיק באחת העילות הקבועות בחוק.
באילו עילות ניתן לגנוז תיק חקירה ?
חוסר אשמה - המעשים אינם מהווים עבירה פלילית.
חוסר ראיות – קיימות ראיות מסוימות לביצוע עבירה אולם לא ניתן להגיש כתב אישום הואיל וכמותית הראיות אינן מספיקות להרשעה.
חוסר עניין לציבור - מכלול נסיבות העניין אינן מצדיקות העמדה לדין" . קיימות ראיות מסוימות לביצוע עבירה פלילית אולם בשל נסיבות העבירה ונסיבותיו של החשוד אין הצדקה להעמדה לדין ולהגשת כתב אישום.
חשוב לציין כי תיק שנסגר מחוסר עניין לציבור או מחוסר ראיות נשאר כרשום במחשבי המשטרה והדבר גלוי גם לכל זרועות הביטחון ואולם תיק אשר נסגר מחוסר אשמה נמחק לגמרי ממחשבי המשטרה.
הטיפול במחיקת רישום פלילי כולל במידת הצורך גם הגשת בקשה לשינויי עילת סגירה וניתן גם להגיש ערר על ההחלטה שלא לסגור מחוסר אשמה.
אין כל סיבה שאזרח אשר נפתח נגדו תיק פלילי ואין כל אשמה במעשיו ישא בנטל של תיק סגור הנשאר רשום במשרדי המשטרה עם יכולת לחשיפה בפני כל זרוע בטחונית.
כאשר אנו מטפלים בבקשה לשינוי עילת סגירה (גניזה) ניתן לצלם את חומר החקירה בתיק או לפחות את ליבת החומר על מנת לבחון את מצב הראיות לאשורו כדי להעביר נימוקים מסודרים לגורמי ם המטפלים בנושא.
סגירת תיק בעילה של חוסר אשמה יכולה להוביל לאפשרות של הגשת תביעה כספית נגד זה אשר התלונן ללא כל סיבה וגרם לכל עגמת הנפש הכרוכה בחקירה פלילית ולעיתים אף במעצר שווא.
הודעה לפי סעיף 60 א לחוק סדר הדין הפלילי - שימוע
כל אדם שנחקר בגין עבירות מסוג פשע (פשע מוגדר כעבירה שהעונש עליה בחוק הוא חמש שנות מאסר ויותר) ואינו נמצא במעצר במהלך הגשת כתב האישום זכאי לקיים הליך "שימוע" בפני גורם התביעה אליו מועבר חומר החקירה בעניינו. הליך השימוע הוא הליך אשר יכול לגרום לגורם התביעה להימנע מהגשת כתב אישום ויש להתייחס להליך זה ברצינות יתרה. הגשת כתב אישום נגד אדם משנה את סדר יומו ומכניסה אותו לתוך הליך בבית המשפט שהסטטיסטיקה מדברת על כ 96% הרשעות. לאור זאת יש לעיתים מקום לקיים הליך שימוע משמעותי על מנת להעלות את הנימוקים הרלבנטים ביותר בהליך השכנוע מול גורם התביעה.
עם קבלת ההודעה על לפי סעיף 60א לחוק יש חובה לפנות לגורם התביעה בתוך 30 ימים על מנת שלא לפספס את המועד החוקי לעריכת השימוע.
על פי פסיקת בית המשפט העליון, חובה על הגורם התובע להעביר לידי ההגנה לפחות את גרעין החומר עליו מתבססת ההחלטה באם להגיש כתב אישום. אזרחים רבים לא מודעים לזכותם לקבל את חומר החקירה טרם העלאת נימוקים לשימוע ומעלים את הנימוקים ללא בדיקת חומר החקירה. אין ספק כי עו"ד פלילי מקצועי ומיומן יודע כי ניתן לקבל את חומר החקירה או לפחות את חלקו העיקרי וזאת טרם העלאת נימוקים, דבר אשר מסייע ומאפשר התייחסות מהותית לחומר החקירה.
למרות הזכות לערוך שימוע, ישנם מקרים בהם לא כדאי לחשוף טענות הגנה טובות כאשר ברור על פניו שכתב אישום יוגש ועל כן יש לשקול בזהירות רבה את השימוש בזכות השימוע. לא תמיד נכון לחשוף קוי הגנה ו/או ראיות הגנה טובות בשלב השימוע כאשר בכל מקרה אין סיכוי למנוע כתב אישום.
דווקא בשלב זה קבלת סיוע מקצועי מעו"ד פלילי מיומן יכולה להביא לתוצאות אשר יכולות לחסוך התדיינות משפטית תוך כדי הגשת כתב אישום.
כאן גם המקום לציין כי כאשר מוגש כתב אישום בהיות הנאשם עצור יש פטור מעריכת שימוע.
עוד בהרחבה אודות זכות השימוע
בקשות למחיקת רישום פלילי במסגרת חנינה
דרך להתמודד עם אישום פלילי לאחר הרשעה היא באמצעות בקשת חנינה. אנשים רבים מורשעים במסגרת הליכים משפטיים וזאת להם ההרשעה היחידה אולם מופיעה ככתם בגליון הרישום הפלילי. הליך החנינה הוא הליך אשר צריך להיבחן בהתאם למקרה ולאדם ואים מקום להשתמש בו באופן אשר על פניו לא יכול להוביל לתוצאה חיובית.
בטרם נקיטת הליך של בקשת חנינה יש לבחון את המקרה, את מבקש החנינה ונתוניו האישיים ועוד. בהליך זה מקבלת מחלקת החנינות בבית הנשיא התייחסות של גורמים שונים בטרם מתן החלטה והדבר מורכב מגורמים רבים ושיקולים שונים אשר צריכים להיבחן ע"י עו"ד מקצועי אשר מבין בתחום באופן מוחלט. אנשים רבים מגישים בקשות חנינה ללא כל סיכוי מראש כאשר הנתונים לא מאפשרים זאת.
בקשות חנינה לאסירים ולמבצעי עבודות שירות
במקרים המתאימים בלבד ניתן להגיש בקשה למתן חנינה לנשיא המדינה הן לאסיר בפועל והן לכזה אשר טרם החל את מאסרו (בעיכוב ביצוע) או כזה אשר עומד להתחיל ביצוע עבודות שירות. החוכמה בבחינת תיקים טרם הגשת בקשת החנינה היא ראשית להגיע להחלטה נבונה אם יש כלל מקום להגיש את אותה בקשה לחנינה.
לאחר שמקבלים את ההחלטה להגיש את בקשת החנינה יש לערוך אותה באופן מקצועי ולצרף את הנספחים המתאימים על מנת להגביר את סיכויי הבקשה. ראוי לציין כי מתן חנינה אינו דבר של מה בכך ויש לערוך את הבקשה באופן אשר יגלה סיכוי של ממש. גם עבודות שירות הינה תקופת מאסר אשר מתבצעת במסגרת חופשית של עבודה ועזיבה לחופשי בתום יום העבודה ועל כן ניתן, כאשר הדבר מתאים ובנסיבות העניין, לעתור בבקשה למתן חנינה גם לכאלה אשר עומדים לרצות עונש של עבודות שירות
עודכן ב: 07/08/2013
.JPG)
