חברת הביטוח הראל הגישה תביעה לתשלום סך של כ-9,000 ש"ח בגין חוב עבור פרמיית ביטוח דירה. המחלוקת העיקרית שניטשה בין הצדדים היתה, האם ניתנה הסכמת הנתבעת לחידוש הפוליסה. הנתבעת טענה כי לא ביקשה לחדש את הפוליסה, לא חתמה על כל מסמך בעניין זה ואף לא נפגשה עם התובעת או מי מטעמה בנושא.
השופט יאיר דלוגין אשר דן בתביעה ציין, כי המחלוקות המתעוררות בסוגיית חידוש פוליסות ביטוח הן "רעה חולה", וקרא למחוקק ליתן דעתו לעניין זה.
"יתכן ויש מקום לכך, שהמחוקק יחווה דעתו, באשר לצורך בקביעת דרישה להסכם בכתב, כתנאי לתוקפו של חוזה הביטוח וחידושו, כפי שנעשה בתחומים ובעניינים אחרים (מקרקעין, תיווך, מתנה, דירת נופש וכד’)" כתב השופט והוסיף "מכל מקום, לדידי, גם במצב המשפטי הקיים היום, בהחלט רצוי כי חברות הביטוח וסוכניהן, יפעלו לקבלת הסכמת המבוטח בכתב לחידוש הפוליסה, אולם אינני סבור כי הדין הקיים מחייב זאת. בהעדר אסמכתא בכתב, להסכמת המבוטח לחידוש הפוליסה, מוטל על המבטח הנטל, להוכיח קיומה של הסכמה בדרך אחרת".
תביעתה של הראל נדחתה, היות והראל לא השכילה להוכיח כי הנתבעת ביקשה להאריך תוקף הפוליסה. "מחומר הראיות שלפני, התרשמתי כי הסוכן פעל בניגוד להוראות המפקח על הביטוח וניסה לחדש את הפוליסה, תוך עצימת עיניים וחוסר אכפתיות, ביחס לשאלה האם הנתבעת אכן מודעת ומעוניינת בחידוש אם לאו וזאת במקום לוודא שאכן קיימת הסכמה מודעת ומפורשת של הנתבעת לחידוש הפוליסה.
" סוכן הביטוח הסתפק בפנייה אל איש האחזקה של הדירה וראה בו כגורם מוסמך לאשר בשם הנתבעת את חידוש הפוליסה, שעלותה עשרות אלפי שקלים. "היה על הסוכן, כסוכן סביר ובר דעת, להבין כי לא די באישור של אדם אשר תפקידו לתחזק את הבית, כדי לחדש פוליסת ביטוח, ועל אחת כמה וכמה פוליסה כה יקרה ומהותית."
בשולי הדברים פסק בית המשפט, כי די בכך שהסוכן היה שולח מכתב אל הנתבעת וליתר ביטחון שלפיו, ככל שלא תינתן הסכמת הנתבעת לחידוש המוצע, יוותר הבית ללא כיסוי ביטוחי, כדי שניתן יהיה לראות בסוכן כמי שפעל בצורה סבירה ונכונה ובכדי שלא יעמוד הסוכן בכל סיכון מפני תביעת רשלנות מקצועית.
"הזמן הנכון לפנייה כזו, אם כבר מוחלט לעשותה, אינו בסמוך לפני תום הפוליסה, אלא מן הראוי לשלוח הצעה לחידוש הפוליסה מספיק זמן מראש, כדי לאפשר די זמן למבוטח ליתן את התייחסותו אליה בטרם פגה הפוליסה הקיימת."
ת"א (ת"א) 747157/07
.jpg)
