ליקויי שמיעה וטנטון הינן פגימות אשר לגביהן נקבעו הוראות מיוחדות בחוק על מנת שאלו יוכרו כפגיעה בעבודה. לכן, חשוב מאד לדעת כיצד לפעול בהגשת התביעה על מנת שזו לא תידחה רק בשל פגם טכני כזה או אחר.
ליקויי שמיעה וטנטון הן שתי פגיעות היכולות להיגרם כתוצאה מאירוע תאונתי חד-פעמי כגון, חבלת ראש, פיצוץ וכיו"ב או כתוצאה מחשיפה לרעש מזיק מתמשך.
מאמר זה יעסוק בליקויי שמיעה וטנטון כתוצאה מחשיפה לרעש מזיק בעבודה.
ליקוי שמיעה הינו ירידה בכושר השמיעה. טנטון הינו צליל אשר נשמע באוזניו של האדם בלבד ואחת הסיבות להופעתו הינה חשיפה ממושכת לרעש מזיק.
בעניין ליקוי שמיעה וטנטון ישנן הוראות ספציפיות בתקנות הביטוח הלאומי אשר קובעות שורה של תנאים קשיחים וטכניים בעיקרם על מנת שהתובע יוכר כנפגע בעבודה.
קיימת אבחנה בין התנאים הנדרשים להכרה בגין ליקויי שמיעה לבין הכרה בטנטון כפי שיפורט להלן:
ליקויי שמיעה
על מנת שליקויי שמיעה יוכרו כפגיעה בעבודה על התובע לעמוד בכל התנאים המצטברים הבאים:
א. חשיפה לרעש מזיק ומתמשך העולה על המותר (בד"כ מעל 85 דציבל).
ב. כושר השמיעה פחת בשיעור של 20 דציבל בממוצע בתדירויות הדיבור בכל אחת מהאוזניים.
ג. הגשת התביעה תוך 12 חודשים מהיום שבו תועד הליקוי לראשונה ברשומה הרפואית.
בעוד ששני התנאים הראשונים אינם בשליטת התובע, הרי שהתנאי השלישי הינו טכני בלבד ובשליטתו המלאה של התובע.
היה והתביעה לא תוגש לביטוח הלאומי תוך 12 החודשים האמורים, עלולה התביעה להידחות מחמת התיישנות.
מדובר בהסדר חקיקתי פוגעני שאין דומה לו כשמדובר בפגימות אחרות, ועל כן, בתי הדין לעבודה בחרו לפרשו בצמצום על מנת להקל במעט עם התובעים.
נפסק, כי תביעה שתוגש לאחר 12 חודשים מיום שתועד הרישום הרפואי לראשונה, והתובע יוכיח, כי חלה החמרה במהלך 12 החודשים שקדמו להגשת התביעה, אזי פגיעתו תוכר כהחמרת מצב. במצב זה, הביטוח הלאומי יבצע הפחתה בשיעור הנכות שתיקבע לתובע בגין הנכות שקדמה ל- 12 החודשים להגשת התביעה, ובד"כ, מדובר בהפחתה משמעותית.
אין ספק כי מדובר בסנקציה קשה, ולכן, חשוב שלא ליפול דווקא בתנאי טכני זה ולהגיש את התביעה במועד האמור לעיל.
קורה לא אחת שעובדים אשר חשופים לרעש מזיק בעבודה וכושר שמיעתם נפגע, בוחרים שלא להגיש את התביעה במועד האמור, מבלי שהם מודעים למשמעות החלטתם, מהסיבה שהם לא מרגישים בנוח כלפי המעסיק להגיש תביעה בעודם עובדים, ודוחים זאת עד לפרישתם או סיום עבודתם אצל אותו מעסיק, ועקב כך הם מסתכנים בדחיית תביעתם על ידי הביטוח לאומי מחמת התיישנות כאמור.
לפיכך, עצתי היא, מרגע שהעובד ביצע בדיקת שמיעה אשר מאבחנת ירידה בכושר השמיעה, שלא ישתהה ויגיש את התביעה תוך 12 חודשים מיום הרישום הרפואי לראשונה, שאם לא כן, תביעתו עלולה להידחות כאמור.
טנטון
על מנת שהטנטון יוכר כפגיעה בעבודה על התובע לעמוד בכל התנאים המצטברים הבאים:
א. עמידה בכל התנאים הנדרשים לעניין ליקויי שמיעה.
ב. כושר השמיעה בתדירויות הגבוהות פחת ב-25 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים.
ג. התיעוד הראשוני של הטנטון ברשומה הרפואית היה בזמן שהתובע היה חשוף לרעש מזיק בעבודה.
ד. נדרש רישום בתיעוד הרפואי של מספר פניות חוזרות ונשנות של תלונות על טנטון.
גם בעניין הטנטון חשוב שהתובע יפעל נכון ויתלונן בעודו חשוף לרעש מזיק בעבודה ולוודא כי קיימים רישומים חוזרים ונשנים של תלונות על הטנטון.
תביעות רבות נדחות ע"י הביטוח הלאומי רק בשל פגמים טכניים כדוגמת הנ"ל.
כדי למנוע מצב שכזה, רצוי להתייעץ עם עו"ד המתמחה בתחום זה ולהגיש את התביעה רק לאחר בדיקה מקצועית ודקדקנית שהתובע עומד בכל התנאים הנדרשים האמורים לעיל.
זאת ועוד, עובד אשר שמיעתו נפגעה כתוצאה מחשיפה לרעש מזיק בעבודה זכאי להיפרע פיצויים גם מהמעסיק שלו ומחב' הביטוח שמבטחת את המעסיק בביטוח חבות מעבידים, וזאת, מכח פקודת הנזיקין ו/או חובות חקוקות אחרות ככל שיימצא כי המעסיק לא עמד בחובות המוטלות עליו. גם כאן, חשוב להגיש את התביעה באופן הנכון ובמועד הקבוע בחוק.
.jpg)
.jpg)
