אזרחים רבים נתרמים ומתנדבים מרצונם החופשי, ללא שכר, לארגונים ועמותות רבות כגון: משטרה, איחוד והצלה, זק"א, השומר החדש, אלמגור, אילן, אקי"ם, אנוש, לתת, ועוד עשרות רבות של עמותות וארגונים.
מטבע הדברים, אותם מתנדבים נפגעים לעתים במהלך פעילותם ההתנדבותית. השאלה היא מה מעמדו של אותו מתנדב שנפגע, מהן זכויותיו וכיצד הוא יכול לממשן?
ראשית, מי מוגדר כ"מתנדב"?
ע"פ חוק, מתנדב הוא מי שפועל בהתנדבות למען זולתו ללא שכר, למטרות שיש בהן תועלת ציבורית או לאומית, ואשר הופנה לאותה פעילות התנדבותית ע"י גוף ציבורי שמוסמך לכך, כגון: הביטוח הלאומי, רשות מקומית, משרד ממשלתי, הסוכנות היהודית ועוד רשימה ארוכה של ארגונים ועמותות שאושרו ע"י שר העבודה בהתאם לתנאים שנקבעו בחוק.
חשוב לציין, כדי שאדם יוכר כמתנדב עליו לדאוג להפניה מאת הגוף המוסמך לכך לפני תחילת ההתנדבות.
מה מעמדו החוקי של מתנדב שנפגע במהלך פעילותו?
מתנדב שנפגע במהלך ועקב פעילותו ההתנדבותית, ייחשב כמי שנפגע במהלך העבודה והוא זכאי לקבל זכויות בדיוק כמו עובד שנפגע במהלך עבודתו.
מהן זכויות מתנדב שנפגע?
כאמור מתנדב שנפגע במהלך ועקב התנדבותו זכאי לזכויות של עובד שנפגע במהלך עבודתו. זכויות אלו כוללת דמי פגיעה, קצבאות נכות, מענק חד פעמי, קצבאות תלויים (במקרה מוות חלילה) ועוד.
כיצד ממשים זכויות אלו?
תביעה למימוש זכויות מתנדב שנפגע במהלך התנדבותו, תוגש למוסד הביטוח הלאומי ענף נפגעי עבודה בדיוק כפי שמוגשת תביעה לנפגע בעבודה. חשוב לצרף לתביעה את ההפניה להתנדבות או תעודת מתנדב.
מתנדב שהיה עובד שכיר בעת התנדבותו צריך להחתים את המעסיק על טופס התביעה לדמי פגיעה ולמלא, בין היתר, את גובה שכרו ותקופת היעדרותו מהעבודה. ככל שהמתנדב היה עצמאי אזי הוא חותם על הטופס במקום המעסיק. במידה והמתנדב קיבל חופשת מחלה ונעדר מעבודתו בעקבות הפגיעה, הרי שהוא זכאי לקבל מהביטוח לאומי דמי פגיעה לתקופה של עד 90 ימים. לאחר תקופה זו, ובמידה והמתנדב נותר עם כאבים או מגבלה מסויימת ו/או לא חזר לעבודה בשל אותה פגיעה הוא רשאי להגיש תביעה לנכות לביטוח לאומי על מנת שיוזמן להתייצב לבדיקה בפני ועדה רפואית שתקבע את שיעור נכותו הזמנית או הצמיתה ועל בסיס אותה נכות תשולם לו קצבת הנכות ושאר זכויותיו.
חשוב לציין, מתנדב יוכר כנפגע גם אם הוא נפגע בדרכו להתנדבות או בדרך חזרה ממנה. למשל, אדם שהיה בדרכו מהבית לפעילות התנדבותית ונפגע בתאונת דרכים או כל תאונה אחרת, הרי שהוא רשאי לממש זכויותיו הן מול חברת הביטוח שבטחה את אירוע התאונה והן מול המוסד לביטוח לאומי שיכיר בו כנפגע בעבודה.
גובה דמי הפגיעה או הקצבאות שישולמו ע"י הביטוח הלאומי, למתנדב שעבד כשכיר או כעצמאי במועד התנדבותו, יחושבו על בסיס שכרו החודשי הממוצע שהשתכר ב-3 חודשים שקדמו לפגיעה.
מתנדב שלא היה עובד כשכיר או כעצמאי בזמן התנדבותו, זכויותיו ישולמו על בסיס שכר מינימום.
מתנדבים בגילאים 14-18, זכויותיהם ישולמו על בסיס שכר חודשי ממוצע שהשתכרו (אם עבדו) או לפי קצבה להכשרה מקצועית, הגבוה מביניהם.
מתנדבים מתחת לגיל 14 לא יהיו זכאים לתגמולים וזאת עד הגיעם לגיל 14 ומאז יקבלו תקבולים כאמור לעיל, אולם, יהיו זכאים לשיקום רפואי ומקצועי בכל גיל.
את התביעה להגשת דמי פגיעה רצוי להגיש תוך 12 חודשים מיום הפגיעה ואת התביעה לנכות יש להגיש תוך 12 חודשים מיום ההכרה בפגיעה על ידי המוסד לביטוח לאומי. ניתן להגיש גם במועדים מאוחרים יותר, אולם זה עלול לפגוע בחלק מהזכויות.
כידוע, ישנם מתנדבים רבים שנחשפו למחזות קשים במהלך התנדבותם, ועקב כך החלו לסבול מחרדות, פוסט טראומה, סיוטים וכיו"ב. חשוב לציין, כי גם מי שנחשף לאותם מחזות קשים, ללא פגיעה פיזית, עשוי להיות מוכר כנפגע פוסטראומה במהלך פעילותו ההתנדבותית ולקבל את מלוא זכויותיו בהתאם.
מי שנזקק לסיוע בהגשת התביעה לגופים הרלוונטיים רצוי שיעשה זאת באמצעות עו"ד שמתמחה בתחום זה על מנת למקסם את מלוא זכויותיו.