5 חודשי פסילה בעבירה של סירוב לבדיקת שכרות

למשטרה ישנה סמכות לדרוש מנהג לבצע בדיקת שיכרות במכשיר הינשוף, נהג שמסרב או מכשיל את הבדיקה במכוון רואים אותו כאילו נהג בשכרות על אף שלא התקבלה תוצאה כלשהי במכשיר הינשוף המעידה על שכרות.

החוק אף קובע כי על השוטר להבהיר לנהג כי אי סירוב לביצוע הבדיקה או הכשלת הבדיקה במכוון ייחשב כאילו נהג בשכרות.כמו כן על המשטרה חלה החובה להוכיח כי הנהג הבין את ההסברים ואת הוראות מפעיל הינשוף.

נקבע בפסיקה כי על השוטר הדורש מנהג לתת דגימת נשיפה, או דגימת דם להודיע לנהג אתת מטרת נטילת הדגימה, לבקש את הסכמתו וכן להסביר לו את המשמעות המשפטית של הסירוב לתת דגימה.

במקרים בהם יתברר לבית משפט שלא הייתה דרישה מפורשת לעבור בדיקת ינשוף או שהנהג לא הוזהר לגבי המשמעות של הסירוב, דבר שייצור ספק שיכול לגרום בסופו של דבר לזיכוי הנהג מעבירת השכרות.

בתיק שעו"ד עופר בן אבי ייצג נהג שהואשם בסירוב לבדיקת שכרות, מכיוון שהנהג לא הצליח לנשוף כמות אויר מספקת, הנהג הוכיח כי הוא לא סירב להיבדק , ואף יותר מכך בבדיקת המאפיינים שנרשמה לגביו לא צוין בשום מקום כי הנהג סרב לבדיקה מעבר לאמור הנהג אף הציע לשוטר כי הוא מוכן לבדיקת דם , רק שהשוטר בתגובה טען כי אין באפשרותו לבצע בדיקה שכזו בגלל השעה המאוחרת.
 

בהסדר טיעון עם התביעה קיבל הנהג במקום שנתיים פסילה 6 חודשי פסילה בניכוי חודש פסילה מנהלי.