אישה נשואה כבת 50 הגישה בקשה להכריז עליה כפושטת רגל, לאחר שנצברו לה חובות בסכום מעל 5 מיליון שקלים ברובם תיקים במסגרת הוצאה לפועל. גם לבעלה נצברו חובות רבים בהוצאה לפועל. החובות נוצרו עקב כישלון עסק של בעלה.
החייבת עבדה כמטפלת סיעודית בקשישים והרוויחה כ-3,000 שקלים נטו לחודש. הבעל עבד והרוויח כ-3,500 שקלים לחודש. הצדדים התגוררו בדירה שכורה יחד עם בנם הקטין. לא נמצא כל רכוש על שמה, למעט כספים שנצברו לה במסגרת פנסיה מטעם המעביד.
בעבר הגישה החייבת בקשה לפשיטת רגל בו הייתה מיוצגת (על ידי עו"ד אחר) אולם ההליך בוטל מאחר שלא עמדה בתשלום החודשי שנקבע 500 שקלים וצברה פיגורים. כאן מדובר בהליך פשיטת רגל חדש, במסגרתו נקבע תשלום חודשי בסך 250 שקלים.
מי שייצגה את החייבת בתיק (עו"ד גלית כהן ינקו) הינה עורכת דין מעל 20 שנה, מומחית בהליכי פשיטת רגל והוצאה לפועל, ובעלת מוניטין בתחום של פשיטות רגל, הסדר נושים, ומחיקת חובות. מדובר בטיפול משפטי בליווי אישי וצמוד בהליך פשיטת הרגל מתחילתו ועד לסיומו בהפטר.
משך הזמן עד לקבלת ההפטר היה פחות משנתיים
בתיק זה שהיה מורכב, נערכו 2 דיונים בבית משפט. בדיון הראשון נטען כנגד החייבת כי יש לבטל את הליכי פשיטת הרגל, מאחר שהחייבת נוהגת בחוסר תום לב, באופן שהיא ובעלה לא מתאמצים לעבוד ולהרוויח יותר (החייבת עבדה במשרה לא מלאה).
עוד נטען, כי לאור גובה החובות (מעל 5 מיליון) יש להגדיל את התשלום החודשי לחייבת לסך 1,500 שקלים כך שכעבור 4.5 שנים (משך התקופה המקובל להליך פשיטת רגל עד לסיומו) יצטבר בקופה סכום של 80,000 שקלים. נטען כי רק כך ניתן יהיה לסיים את ההליך במתן הפטר לחייבת.
בית המשפט קיבל את הטענה וקבע כי עד לדיון הבא, על הצדדים לנהל הידברות ביניהם סביב הסכום שהוצע 80,000 שקלים לצורך קבלת הפטר, ובמידה שלא תושג הסכמה והחייבת לא תגדיל את השתכרותה אזי תידון שאלת ביטול הליך פשיטת הרגל.
סמוך לפני הדיון השני, נטען כנגד החייבת כי החייבת נהגה בחוסר תום לב נוסף, באופן שנמנעה לגלות כי אביה הלך לעולמו והותיר אחריו מחצית דירת מגורים, שלחייבת יש זכויות ירושה בדירה יחד עם קרוביה.
בעניין הגדלת ההכנסה החודשית, טענה באת כוחה, כי נמנע מן החייבת לעבוד יותר שעות עקב מצבם הרפואי הקשה של שניים מילדיה, שנזקקים לסיעוד וסיוע מצידה באופן יומיומי.
לגבי הטענה בעניין זכויות ירושה בדירת מגורים, טענה באת כוחה, כי לחייבת זכויות ירושה בדירת המגורים יחד עם קרוביה, מדובר בדירה קטנה שממילא אין כוונה למכור אותה, מאחר שאימה של החייבת עודנה גרה בה, וחלקה היחסי של החייבת בדירה זניח ביותר כך שהיא לא ייחסה לכך חשיבות.
בית המשפט קבע כי לצורך קבלת הפטר, על החייבת להגדיל את התשלום החודשי (250 שקלים) לצורך מיצוי יכולת הכנסתה, ובנוסף עליה להציע סכום כסף נוסף שישקף את פדיון זכויות הירושה בדירת המגורים.
לבסוף לאחר משא ומתן, ולנוכח חובותיה הגבוהים (מעל 5 מיליון) והצורך במאמץ להגדיל הכנסתה, סוכם כי התשלום החודשי יוגדל ויעמוד על סך 400 שקלים ותקופת ההליך תוגדל מ-4.5 שנים ל-6 שנים.
לגבי זכויות הירושה בדירת המגורים, סוכם כי החייבת תפדה את זכויותיה בסכום של 34,000 שקלים.
יש לציין כי לפי הדין, החייבת זכאית להקדים תשלומים על מנת לקבל את ההפטר מוקדם יותר. משך הזמן שבו התנהל התיק מתחילתו ועד להסכמות שהושגו והחלטה להפטר, היה פחות משנתיים.
כותבת המאמר ייצגה את האישה בהליך פשיטת הרגל מתחילתו ועד להפטר.
התיק התנהל בבית המשפט המחוזי בתל אביב.