נפגעת בעבודה? המדריך המלא למי שנפגע בעבודה

עפ"י סע' 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, תאונת עבודה הינה "תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי - תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו".

הנה כי כן, על מנת שתאונה תיחשב כתאונה בעבודה, יש צורך בהתקיימותם של 2 תנאים מצטברים:

התאונה אירעה תוך כדי עבודתו של הנפגע (קרי- יסוד הזמן).

התאונה ארעה עקב עבודתו של הנפגע (קרי- יסוד הסיבתיות).

במאמר מוסגר יש לציין, כי סע' 80 לחוק הביטוח הלאומי קובע מספר חזקות, לפיהן רואים בתאונה כתאונת עבודה גם במקרים בהם התאונה לא התרחשה, פיזית, במקום העבודה הרגיל של הנפגע. כך, למשל, בהתאם לסע' 80(1), ניתן להכיר בתאונה כתאונת עבודה אף אם ארעה לעובד תוך כדי נסיעתו או הליכתו לעבודה ממעונו (או מהמקום שבו הוא לן אף אם אינו מעונו) או מן העבודה למעונו, ועקב נסיעתו או הליכתו זו נגרמה התאונה, אולםבמאמר זה לא נרחיב בסוגיה זו.

מכל מקום, כאשר אדם (בין אם הוא עובד שכיר ובין אם עובד עצמאי) נפגע בתאונה "תוך כדי ועקב עבודתו" (או במהלך נסיעה מהעבודה לביתו ולהפך), עליו לפעול כדלקמן:

יידוע המעסיק

על הנפגע ליידע את המעסיק על התרחשות התאונה ונסיבותיה.

בהקשר זה, ככל והנפגע הינו עובד שכיר- עליו למלא טופס בל/250, במסגרתו מציין המעסיק את פרטיו ואת פרטי התאונה- כפי שנמסרו לו מפי העובד.

עובד עצמאי, לעומת זאת, ימלא טופס בל/283, שם ימלא את פרטיו ואת פרטי התאונה.

תיעוד פרטי התאונה

רצוי כי הנפגע ירשום לעצמו את פרטי התאונה והפגיעה ואם ניתן- יצלם את מקום התאונה, ככל הניתן בסמוך להתרחשותה.

פניה לטיפול רפואי

מעבר לחשיבות הרפואית הברורה שיש בפניה של הנפגע לטיפול רפואי לאחר הפגיעה – קיימת לאותה פניה חשיבות ראייתית גדולה.

המוסד לביטוח לאומי, כמו גם בתי הדין לעבודה, שמים דגש רב על הגרסה הראשונית שאותה מסר הנפגע לצוות הרפואי שטיפל בו מיד לאחר התאונה וזאת- מתוך ההנחה כי לנפגע יש אינטרס ברור לציין בפני הצוות הרפואי מיד לאחר התאונה בדיוק כיצד ארעה התאונה- וזאת על מנת לקבל את הטיפול המיטבי בנסיבות המקרה.

לפיכך, חשוב מאד לציין בפני הצוות הרפואי הראשון שמטפל בנפגע כי מדובר בפגיעה בעבודה (בין אם מדובר בצוות מד"א, ברופאים בחדר המיון בבית החולים או ברופא המשפחה- הכל בהתאם לנסיבות כל מקרה ומקרה).

קבלת "תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה"

זוכרים את טופס בל/250 (או בל/283 כשמדובר בעובד עצמאי)? לאחר שהנפגע מילא את הטופס והמעסיק חתם עליו, על הנפגע לפנות לרופא בקופת החולים עם הטופס הנ"ל, על מנת שהרופא ייתן לו "תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה". מדובר באישור רפואי, שבו מציין הרופא כי מדובר בתאונה שארעה בעבודה ובמסגרתה הוא קובע מהי תקופת אי הכושר שנגרמה לעובד כתוצאה מהתאונה.

יצוין, כי בהרבה מן המקרים, בתום תקופת אי הכושר וככל והנפגע עדיין לא מסוגל לשוב לעבודתו- חוזר הנפגע אל הרופא, אשר יכול להעניק לו "תעודה רפואית נוספת לנפגע בעבודה", במסגרתה מוארכת תקופת אי הכושר כאמור.

הגשת התביעה למוסד לביטוח לאומי

על מנת שהפגיעה תוכר ע"י המוסד לביטוח לאומי (להלן- "המל"ל") כפגיעה בעבודה, על הנפגע למלא ולהגיש למל"ל טופס תביעה בל /211- "תביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה."

בטופס התביעה ימלא הנפגע את פרטיו, את פרטי התאונה ועליו אף להחתים את המעסיק על גבי הטופס.

כמו כן, חשוב לצרף לטופס התביעה את התעודה הרפואית הראשונה לנפגע בעבודה ואת התעודות הרפואיות הנוספות, ככל וישנן.

לאחר שהכיר בתאונה כתאונת עבודה, ישלם המל"ל לנפגע את דמי הפגיעה- פיצוי בגובה 75% משכרו של העובד עבור תקופת אי הכושר שנגרמה לו (בהתאם לתעודות הרפואיות שצירף), כשאר התקופה המקסימלית לתשלום דמי פגיעה הינה 13 שבועות (91 ימים).

בשלב הבא, וככל ונותרה לנפגע נכות (לרבות נכות זמנית), על הנפגע למלא ולהגיש למל"ל טופס תביעה לקביעת דרגת נכות (בל/200), אשר רק לאחריו ובעקבות הגשתו, יזומן הנפגע לוועדות הרפואיות לקביעת דרגת נכותו (ועל כך יורחב במאמר נפרד).

במידה והמוסד לביטוח לאומי החליט לדחות את תביעתו של הנפגע וקבע כי לא מדובר בתאונת עבודה, רשאי הנפגע להגיש תביעה לבית הדין האזורי לעבודה, בתוך 12 חודשים מיום קבלת ההחלטה, במסגרתה יבקש מבית הדין לקבוע כי מדובר בתאונת עבודה (וגם על כך יורחב במאמר נפרד).