חוק המתווכים במקרקעין, התשנ"ו – 1996 מתנה את העיסוק במקצוע התיווך ברישיון. לפי חוק זה, מתווך לא יהיה זכאי לדמי תיווך אם אינו בעל רישיון תיווך. תנאי נוסף לקבלת דמי התיווך הינה הזמנת שירותי התיווך במסמך בכתב, שבו כלולים פרטים כמו שם המתווך, מספר זהות, סוג העסקה, תיאור הנכס, דמי התיווך ועוד.
יש לכם שאלה?
במקרה שלפנינו, הנתבע היה המנהל והבעלים של חברה בע"מ. אותה חברה, שהייתה המערערת בערעור שלפנינו, שכרה את שירותי המנהל לשם ביצוע פעולת תיווך במקרקעין. הסוגיה שעמדה בפני בית המשפט הייתה האם מתווך מורשה יכול לתת שירותי תיווך במקרקעין, באמצעות תאגיד. המערערת טענה כי עליה לקבל תשלום על דמי התיווך והציגה טופס, שבאמצעותו, לטענתה, הזמינה את שירותי התיווך במקרקעין של המשיב.
המשיב העלה טענות שונות ובניהן הטענה כי חתימתו על טופס ההזמנה זויפה, והטענה כי משרד אחר גבה ממנו דמי תיווך, ולא המערערת. המשיב הוסיף וטען כי יש לדחות את התביעה על הסף מכיוון שהמערערת הינה חברה בע"מ, וככזו אינה יכולה לעסוק בתיווך במקרקעין על פי חוק המתווכים במקרקעין, התשנ"ו - 1996.
האם היה ניתן לבצע העסקה ללא רישיון תיווך?
הערעור נדון בבית המשפט המחוזי, בפני הרכב של שלושה שופטים. רוב השופטים קבעו כי במידה ומתווך הינו בעל רישיון תיווך, אין מניעה שינהל את עסקי התיווך שלו במסגרת התאגדות חברה בע"מ. אולם, לפי חוק המתווכים, את פעולות התיווך עצמן, יכול לעשות רק בעל רישיון, וזאת בשונה מפעולות מנהליות הנלוות לעסקה.
בית המשפט הוסיף וקבע כי הזכאות לדמי התיווך מותנית בפרטים הצורניים אשר מופיעים בסעיף 9(א) לחוק ובתקנות, לדוגמא שם המתווך ומספר תעודת הזיהוי שלו. עוד נקבע, כי העסקה בין הצדדים לא עמדה בתנאים המפורטים בחוק. אחת הסיבות לכך הייתה אי הימצאותם של דמי תיווך מוסכמים במסמך הזמנת התיווך. לאור כל אלו, נדחתה תביעת המערערת לקבלת דמי התיווך.
לעומת שופטי הרוב, שופט המיעוט צידד בקבלת הערעור. השופט ציין כי תכלית חוק המתווכים הייתה לקבוע סטנדרטים של מקצועיות בכדי לעסוק במקצוע התיווך. השופט השווה את מקצוע התיווך לרשימת מקצועות נוספים המחייבים רישוי, לדוגמא עריכת דין. השופט טען כי אין מניעה שעורך דין ייתן את שירותיו באמצעות חברה. מכך, השופט הסיק כי גם במסגרת מקצוע התיווך ניתן לתת שירותים באמצעות חברה. השופט הוסיף כי לשון החוק אינה שוללת אפשרות זו, ואף ניתן להסיק ממנה כי אין מניעה שתאגיד יעסוק בתיווך במקרקעין, ובלבד שמי שעוסק בתיווך עצמו יהיה בעל רישיון.
לסיכום, השופט ציין כי מכיוון שאין בחוק הוראה האוסרת על מתן שירותי תיווך באמצעות תאגיד, על בית המשפט לקבל את הערעור. יש לציין כי שופטי הרוב התייחסו לדעת המיעוט וטענו כי במידה ותוכר זכותה של המערערת לקבלת דמי תיווך, ירוקן החוק מתוכן, שכן קבלת הערעור תכשיר את הפגמים שהיו בהזמנה.
.jpg)
.jpg)
.jpg)
