כידוע, לא פעם מתרחשות תאונות דרכים בכבישי מדינת ישראל. בתאונות אלו, לרוב, נגרמים לכלי הרכב המעורבים נזקי רכוש. בעניין נזקים אלו, ובכלל, לא פעם מוצהרות בפני בית המשפט שתי גרסאות, האחת של כל צד לתאונה, בנוגע לאופן התרחשות התאונה, כאשר מטבע הדברים השוני המהותי בין הגרסאות נוגע לדבר האחריות לתאונה. במקרים אלו, ובהיעדר ראיות אובייקטיביות, בית המשפט צריך להכריע מהי הגרסה האמינה ביותר מבחינתו. הכרעה מעין זו היא אשר עמדה בבסיס הפרשה.

 

יש לכם שאלה?

פורום תאונות דרכים

פורום תביעות ביטוח

 

במקרה זה, דובר בתאונת דרכים אשר ארעה בקרית אונו. התובעת, חברת אלדן תחבורה בע"מ, טענה כי הנתבע הראשון ניסה לפנות ימינה, בניגוד לחוקי התנועה, ובעשותו כן פגע ברכב העובד של התובעת. כתוצאה מהפגיעה, נגרמו לרכב התובעת נזקים. מאידך, הנתבעת השנייה, חברה בה עבד הנתבע הראשון בעת קרות התאונה, טענה כי עובד התובעת הוא דווקא זה אשר היה אחראי לתאונה. התובעת ביקשה לחייב את שני הנתבעים, הנהג הפוגע והחברה בה עבד, בגין נזקי הרכוש אשר נגרמו למכונית זו אשר היתה בבעלותה. שני הנהגים המעורבים העידו בפני בית המשפט את גרסאותיהם השונות, כאשר בית המשפט היה צריך לקבוע איזו גרסה מהשתיים היא יותר מהימנה.

 

ההכרעה בתאונות דרכים כגון דא - על פי מהימנות הצדדים

 

בית המשפט קבע כי נהג התובעת הציג לבית המשפט את מצב הדברים כפי שארע בפועל. במקביל לכך, נקבע כי גרסת הנתבע הראשון אינה מהימנה, וכי הנתבע הראשון עשה כל שהיה יכול כדי להתחמק מאחריותו לקרות התאונה. בית המשפט הסתמך בעיקר על העובדה כי הנתבע שינה גרסאותיו מספר פעמים, תוך שכל פעם ניסה להתאים תשובותיו באופן מתחמק.


לפיכך, בית המשפט קבע כי הנתבעים חייבים בפיצוי נזקי הרכוש אשר נגרמו לתובעת כתוצאה מהפגיעה ברכבה. בתחילת הליך זה התובעת סיפקה חוות דעת של שמאי מוסמך, בה פורטו הנזקים אשר נגרמו לרכב. בית המשפט הסתמך על חוות דעת זו, וקבע לפיה את הסכום שאותו הנתבעים נדרשו לשלם לתובעת. כמו כן, נקבעו לזכות התובעת סכומים נוספים, וזאת עבור הוצאותיה השונות: אגרת בית משפט, הוצאות העד מטעמה ושכר טרחה.


לסיכום, במקרי תאונות דרכים, בהם כל שיש בפני בית המשפט הוא שתי הגרסאות הנוגדות של הצדדים, בית המשפט יכריע לפי המהימנות אותה מעניק לגרסאות הצדדים. בפרשה זו, לא היו ראיות אובייקטיביות המעידות על אופן התרחשות התאונה. לפיכך, בית המשפט הסתמך על התרשמותו מהצדדים לפרשת התאונה, וקבע לפי כך את חבותם או היעדרה.