מקרים של תאונות דרכים קלות, ללא נפגעים בגוף, מתרחשים בישראל חדשות לבקרים. בחלק בלתי מבוטל מן המקרים, התוצאה המשפטית של תאונות מן הסוג הזה תהייה תביעות לנזקי רכוש. במקרים מסוימים, תוגשנה גם תביעות שכנגד בידי הצד הנוסף לתאונה. כידוע, מערכת המשפט מטפלת בכמות עצומה של תיקים, ומתקשה לספק פתרונות יעילים ומהירים לתביעות רבות. בכדי לייעל את המערכת ולקצר את זמני ההמתנה, בסמכותו של בית המשפט לפסוק על דרך הפשרה. סמכות זו מצויה בסעיף 79א לחוק בתי המשפט, והיא מותנית בהסכמת הצדדים לדרך הכרעה זו.
יש לכם שאלה?
להלן מקרה הממחיש כיצד בית המשפט משתמש בסמכותו לפסוק על דרך הפשרה. המדובר היה בתביעה לתשלום פיצויים עבור נזקי רכוש, אשר בתגובה אליה הוגשה תביעה שכנגד. התובעת בתביעה הראשונה הייתה חברה אשר בבעלותה היה רכב מסחרי. אותו הרכב פרק סחורה בדלתות פתוחות, ומשאית בבעלותה של הנתבעת, חברה נוספת, פגעה בו וגרמה לו לנזק. על כך התביעה הראשית.
בתביעה שכנגד נטען כי נהג הרכב שבבעלותה של הנתבעת שכנגד, פתח את דלתות הרכב באופן פתאומי, הן פגעו בדופן המשאית שבבעלותה של התובעת שכנגד וגרמו לה נזק.
טענות הצדדים
טענות הצדדים דומות בהתייחס לשתי התביעות. החברה בעלת הרכב המסחרי טענה כי רכבה חנה באופן תקין, ונהג המשאית יכול היה לראות את הדלתות הפתוחות ולהימנע מהפגיעה ברכב. מאחר והנהג לא נזהר, על החברה בה הוא מועסק לשלם פיצויים עבור הנזקים שנגרמו לרכב המסחרי. מנגד, החברה בעלת המשאית טענה כי נהג הרכב המסחרי פתח את דלתות רכבו בפתאומיות, ולכן פגעה בהן המשאית. עקב כך, לגרסתה של בעלת המשאית, יש לפצותה עבור הנזק שנגרם למשאיתה.
דיון והכרעה – פסק דין על דרך הפשרה
בית המשפט התרשם מטענות הצדדים ומנסיבות האירועים, ולאחר שקיבל את הסכמת הצדדים לכך, נתן פסק דין על דרך הפשרה. לפי קביעתו של בית המשפט, יש לחלק את האחריות למקרה בין הצדדים. נפסק כי נהג המשאית והחברה שהעסיקה אותו היו אחראים בשיעור של-70%, בעוד שנהג הרכב המסחרי ומעסיקתו נשאו באחריות ל-30% מן הנזק. בית המשפט נימק את החלטתו בכך שמעדותו של נהג המשאית עולה כי הוא ראה בטרם הפגיעה שדלתותיו של הרכב המסחרי היו פתוחות. באשר לנהג הרכב המסחרי, קבע בית המשפט כי שעה שראה הנהג כי משאית גדולה עוברת בנתיב צר בסמוך לרכבו היה עליו לסגור את הדלתות. משלא עשה כן, התרשל.
סיכום
במקרה זה, כמו במקרים רבים אחרים, הפסיקה על דרך הפשרה חסכה זמן שיפוטי יקר, משאבים ועוגמת נפש מן הצדדים. דרך הכרעה זו יכולה לקצר ולייעל את ההליך האזרחי. בית המשפט אינו נדרש לניתוחים משפטיים מסובכים, שמיעת אינספור עדויות ועריכת דיונים קדחתניים. בהנחה שהצדדים הסכימו לכך, בית המשפט מתרשם מנסיבות המקרה ומקבל החלטה. בפסק דין על דרך הפשרה בית המשפט אינו מחויב להוראות הדין, לדיני הראיות, לפרוצדורה דיונית וכדומה. כמובן שדרך שיפוט זו אינה מתאימה לכל הליך או לכל בעל דין, אך במקרים רבים מדובר בפתרון יעיל וראוי.
.jpg)
