אלי דורון, עו"ד - ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח) - אסף הופמן, עו"ד

אין זה סוד, כי אנגליה היוותה בשנים האחרונות מרכז עלייה לרגל של עשירי עולם, אשר בחרו להעביר את מרכז חייהם לאנגליה בשל הטבות מס מפליגות. כעת, נוכח שינוי בדין האנגלי (שינוי שנכנס לתוקף במהלך שנת 2008) נאלצים רבים מהם לחזור על עקבותיהם.


הדין האנגלי, מבחין בין שלושה סוגי תושבות לצורכי מס:


תושב (RESIDENT) - אדם נחשב תושב אנגליה אם הוא חי בה דרך קבע; מתגורר בה תקופה שלא תפחת משלוש שנים; מגיע לאנגליה למטרה (למשל עבודה) המחייבת אותו לשהות במדינה לפחות שנתיים. בנוסף, קיימות מספר חזקות שבהתקיימותן אדם נחשב תושב אנגליה: נוכחות פיזית במדינה במשך 183 יום או יותר לאורך שנת המס; אדם הנוהג לבקר באנגליה דרך קבע במשך 4 שנות מס, כאשר אורך הביקור שלו בממוצע הוא 91 יום או יותר בשנת המס.
תושב קבע (ORDINARY RESIDENT) - תושב קבע הוא אדם, המתכוון לחיות באנגליה דרך קבע או אדם המתכוון להתגורר שם תקופה שלא תפחת משלוש שנים. כמו כן, אדם המתכוון לבקר באנגליה דרך קבע, כאשר אורך הביקור הממוצע הוא 91 יום או יותר או אדם שיש לו/משכיר/קונה דירה ומתכוון להישאר באנגליה על בסיס קבוע יחשב תושב קבע.


DOMICILE - באופן כללי ניתן להגדיר, כי אדם הוא DOMICILE במדינה בה נמצא בית הקבע שלו. לרוב, אדם רוכש את ה - DOMICILE של אביו ביום שבו הוא נולד. ה -DOMICILE של קטין נקבעת בהתאם ל - DOMICILE של האפוטרופוס שלו. לאחר גיל 16 יכול אדם לשנות את ה - DOMICILE שלו, ע"י עזיבתו את מדינתו ומעברו למדינה אחרת בכוונה להתגורר ולחיות שם לצמיתות.


על מנת לזכות במעמד של - CHOICE OF DOMICILEבאנגליה חייב אדם להוכיח, כי נטש את כל קשריו עם מדינתו הקודמת וכי עתה הוא מתכוון להפוך את אנגליה לבית הקבע שלו. לשם כך צריך הוא להראות, כי מכר את כל רכושו במדינתו הקודמת וכי במקביל רכש נכסים באנגליה; העביר את כל השקעותיו לאנגליה; הינו בעל עסקים באנגליה; העביר את משפחתו לאנגליה; הצהיר כי ברצונו להיקבר באנגליה, נוקט בפעולות לשם קבלת אזרחות אנגלית וכד’.
אדם אשר לא מבצע את הפעולות הללו ייחשב כתושב ו/או תושב קבע באנגליה, אך לא ייחשב כ - DOMICILE. משמעות לעניין היבטי המס של אי הכרה בתושב אנגליה כ - DOMICILE היא קריטית, הואיל ועד שנת 2008 NON-DOMICILE לא היה מחויב במס בגין הכנסות/רוח הון/ירושות אשר הופקו/התקבלו בחו"ל, אלא אם הביא את ההכנסות/הכספים דנן לתוך אנגליה.


אולם המצב החקיקתי שהיה נהוג - השתנה. החל משנת המס 2008 תושבים שהנם בסטאטוס של NON- DOMICILE במשך למעלה מ-7 שנים נאלצים לבחור באחת משתי האפשרויות הבאות לעניין מיסוי הכנסותיהם:


1) להיות כפופים למס כתושבי אנגליה לכל דבר ועניין, קרי על מלוא הכנסותיהם ללא קשר למקום הפקת ההכנסה;
2) להמשיך וליהנות מסטאטוס של NON- DOMICILEאולם במקביל לשלם מס מיוחד שיוטל עליהם באופן אישי בסך של 30,000 לירות שטרלינג בשנת מס.
3) כמו כן, הוקשחו הבדיקות לעניין זהות ההכנסות שהתקבלו בבריטניה.


יתר על כן, הממשלה בבריטניה שוקלת להנהיג מס מיוחד גבוה יותר ביחס לתושבים הנהנים מסטאטוס של NON- DOMICILE במשך למעלה מ-10 שנים.


דומה, כי שינויי החקיקה בבריטניה נועדו לצמצם את ההטבות להם זכו עד כה תושבי ה NON- DOMICILE. אין ספק, כי מטרת ממשלת בריטניה הייתה בראש ובראשונה להקטין את היתרונות הגלומים במעבר ושהות של תושבי חוץ באנגליה. נוכח הגזירות הכלכליות החדשות, רבים מעשירי לונדון, החליטו להצביע ברגליים נגד מדיניות המס החדשה שהנהיגה ממשלת בריטניה ולעזוב את המדינה. דוגמא אחת מיני רבות, היא עזיבתו של המיליארדר סול זכאי, תושב אנגליה ב-30 השנים האחרונות ותושב ישראלי לשעבר אשר החליט לשוב ארצה עם בני משפחתו.


נראה שלא מעט אנשי עסקים ישראלים יבחרו בדרך דומה, נוכח המשבר הכלכלי. אולם, ניתן למצוא נחמה בכך שלשבים ארצה לא תהיה בעיית מסים, שכן לרגל חגיגות ה-60 למדינה אישרה הממשלה הטבות מס ייחודיות לשבים ארצה.

[email protected]