תניית בוררות הינה תניה אשר מקובל להכניס להסכם בין צדדים, במקרה בו הם רוצים מראש לקבוע פורום אשר ידון במחלוקת או בסכסוך אשר יכולים להתקיים ביניהם.

 

חוק הבוררות קובע תנאים שונים אשר במסגרתם ישנה אפשרות של בית המשפט לדון בעניין בין הצדדים, חרף תניית הבוררות. במקרה שלפנינו ניתן ללמוד על ההבדל בין הסמכויות של בית המשפט המחוזי לבין בית משפט השלום בהקשר זה.

 

יש לכם שאלה?
פורום גישור ובוררות

 

המבקשת, הסמינר למורות ובית ספר מקצועי בית רבקה (ע"ר) הגישה תביעה כנגד המשיבה, צעירי אגודת חב"ד – המרכז (ע"ר). שתי העמותות השתייכו לתנועת חסידות חב"ד.

 

הצדדים חתמו על הסכם שכירות אשר מטרתו הייתה השכרה של מבנה פנימייה אשר היה בבעלות המבקשת, למשיבה.במסגרת הסכם זה נקבע כי כל סכסוך או חילוקי דעות בין הצדדים יתבררו בפני בית דין רבני של חב"ד.

 

המבקשת הגישה תביעה בה דרשה מבית המשפט להורות על פינוי של המשיבה את הפנימייה שהמבקשת השכירה למשיבה. כמו כן, המבקשת דרשה לחייב את המשיבה בדמי שימוש ראויים החל מיום ה-16.3.06. מנגד, המשיבה ביקשה לעכב את ההליכים בתיק, לאור הסכם הבוררות בין הצדדים. בית המשפט המחוזי נענה לבקשה.

 

במסגרת ההליך הנוכחי, המבקשת ביקשה לחדש את ההליכים בתיק, ומתן צו לפינוי מיידי של הפנימייה, לאור אי עמידה של המשיבה בתנאי פסק הבוררות שניתן על ידי בית הדין הרבני של חב"ד.


הכרעת בית משפט השלום

 

השופט קבע כי במקרה זה, לא בית משפט השלום הוא שהעביר את הסכסוך בין הצדדים לבוררות בפני בית הדין הרבני של חב"ד, אלא העברה זו גובשה עוד בהסכם השכירות בין הצדדים. למעשה, בית המשפט אשר הורה על עיכוב ההליכים בתיק, רק אכף את הסכם השכירות ותניית הבוררות אשר כלל.

 

מכיוון שכך, השופט קבע כי בית המשפט השלום לא היה מוסמך לדון בענייני הבוררות שנידונו בפני בית הדין הרבני. בהתאם לסעיף 1 לחוק הבוררות, בית המשפט המוסמך במצב זה היה בית המשפט המחוזי בלבד.

 

השופט ציין כי בהתאם לשטר הבוררות, בית הדין טרם סיים את מלאכתו, ועדיין לא ניתן על ידו פסק דין סופי בנושא. מכיוון שכך, הצדדים גם לא היו יכולים לפנות לבית המשפט בתביעה לפי סעיף 39 לחוק הבוררות, כאשר הסעדים במסגרתה היו אותם הסעדים אשר נידונו בפני הבורר.

השופט התייחס לטענות של המבקשת בנוגע להתנהלות בית הדין הרבני בנושא, אולם דחה את ההתייחסות אליהן. הסיבות לכך היו שהמבקשת כלל לא ביקשה להעביר את הליך הבוררות מבית הדין הרבני, וכן משום שאם היה מבוקש סעד כאמור הסמכות לדון בו הייתה של בית המשפט המחוזי, כאמור לעיל. לסיכום, בית משפט השלום דחה את הבקשה.