בית הדין לעבודה נדרש להכריע בסכסוכים שבין עובד או קבוצת עובדים, למעביד. לעיתים, הסכסוך נובע משאלת תנאי העבודה, גובה השכר המשולם וההטבות המוענקות לעובד. מנגד, לעיתים הסכסוך נובע מרצון המעביד לפטר את העובדים בשל סיבות שונות. לדוגמא, ראה פסק הדין דנא.


יש לך שאלה?
פורום זכויות עובדים
פורום זכויות וחובות מעסיקים
פורום חוזה עבודה
פורום בית דין לעבודה


בהליך זה, בית הדין הארצי לעבודה נדרש להכריע בסכסוך בין אורט ישראל ומרכז השלטון המקומי לבין משרד החינוך, הסתדרות המורים וארגון המורים בבתי הספר העל יסודיים. הרקע לסכסוך היה מדיניות הממשלה, שנמשכה לאורך שנים, להעניק הטבות ליישובים באזורי עדיפות לאומית. עיקר ההטבות בתחום החינוך היו תקצוב שעות הוראה נוספות. המבקשות נהנו מהטבות אלו. במהלך מאי 2007, הוחלט במשרד החינוך לבטל את תקצוב השעות למבקשות. החלטה זו התקבלה על רקע שינוי מדיניות כללי במשרד החינוך.

 

המבקשות טענו שתוצאת החלטה זו הייתה קיצוץ כולל של 150 מיליון ₪, לרבות צמצום משרות ופיטורי מורים. לטענת המבקשות, הן התכוונו להילחם בהחלטת משרד החינוך, אך בשל הנוהג הקיים במערכת החינוך לשלוח הודעות פיטורים עד ה-31 במאי, לא נותר להן זמן. לפיכך, הוגשה לבית הדין בקשה לדחות את המועד לשליחת מכתבי הפיטורים למורים, עד ליום ה-30.6.07. בית הדין קיבל את הבקשה באופן חלקי, והורה על דחיית מועד הודעות הפיטורים עד לאחר הדיון בעניין, שנקבע ליום ה-6.6.07.


דעת הרוב


שופטי הרוב קבעו שלא היה מקום לקבל את בקשתן של אורט ומרכז השלטון המקומי, מאחר ובנסיבות המקרה לא התקיימו טעמים שהצדיקו את דחיית מועד משלוח הודעות הפיטורים. הלכה למעשה, המועד המקורי למשלוח הודעות אלו נקבע בהסכם הקיבוצי הכללי בענף החינוך. תכלית קביעה זו היא מתן אפשרות לעובד הוראה שפוטר למצוא משרה חלופית בתחום החינוך, ולהשתלב אצל מעסיק חדש טרם פתיחת שנת הלימודים הבאה. השופטים פסקו שפיטורין במועד מאוחר יותר מה-31 במאי, היו עלולים לסכל תכלית זו.


לא זו אף זו, המועד האחרון לשליחת הודעת פיטורין עוגן אף בתקנון שירות עובדי הוראה, שהווה הסדר קיבוצי ולכן נקלט גם בחוזה העבודה האישי של כל מורה. לפיכך, עובדי ההוראה הסתמכו על סעיף זו כחלק מתנאי עבודתם. השופטים הדגישו שלו המועד לשליחת הודעות הפיטורים היה נדחה, אינטרס ההסתמכות של המורים היה נפגע מהותית.


אמנם, השופטים היו מודעים למצוקה הכלכלית אליה המבקשות נקלעו שלא מרצונן ובטובתן, לאחר שהונחו עליהן גזירות תקציביות מפתיעות, אך נקבע שבכך לא היה בכדי להצדיק את דחיית מועד שליחת הודעות הפיטורים. הודגש שמול מצוקתן הכלכלית של המבקשות עמד האינטרס של המורים המפוטרים, שהיו עלולים למצוא עצמם ללא כל פרנסה ולכן, שיקול זה הכריע את הכף.


דעת המיעוט


מנגד, שופט המיעוט סבר שנסיבות המקרה המיוחדות הצדיקו עיכוב שליחת מכתבי פיטורי המורים עד לסוף חודש יוני 2007. שכן, היה קיים סיכוי שפיטורי המורים כלל לא יהיו הכרחיים, לאור קיומו של מתווה תמיכה חלופי שהוצע על ידי משרד החינוך והיה טעון אישור בית המשפט העליון. כלומר, השופט סבר שבנסיבות העניין היה עדיף להמתין פרק זמן קצר, עד לאחר הדיון בבית המשפט העליון, לצורך בחינת הכרחיות הפיטורים והיקפם.


הוא הוסיף וציין שבהמתנה זו, שהייתה עתידה להיערך כשלושה שבועות, לא היה בכדי לפגוע בצורה בלתי סבירה במורים עצמם. על כן, שופט המיעוט סבר שהיה ראוי לקבל את הבקשה ולדחות את המועד לשליחת מכתבי הפיטורים למורים. אולם, כאמור, בסופו של דבר דעתו נותרה במיעוט.