כאשר מתבצעות בחירות לרשויות המקומיות, ישנם מספר גורמים שתפקידם לפקח ולנהל את הנעשה. אחד מגורמים אלו הוא ועדת הבחירות האזורית, שמפקחת על ההצבעה ועל ספירת הקולות בסיומה. דוגמא למקרה בו ועדה זו הייתה במוקד הדיון המשפטי ניתן לראות בפסק הדין דנא.


רקע


במקרה דנן, הוגשה לבית המשפט עתירה לפסילת ההתקשרות בין ועדת הבחירות לראשות המקומית כאוכב אל היג'א לעורך דין מטעמה. הרקע לעתירה זו היה מערכת הבחירות שהתקיימה ברשות המקומית שלעיל. לאחר שנבחר ראש מועצה מקומית, הוגש ערעור על תוצאות הבחירות בו נטען שבמסגרת מסע הבחירות, נעשו מעשי שחיתות. המערער בערעור טען שהוא פנה לבית המשפט מטעמים של אזרחות טובה ושמירה על טוהר המידות, מבלי שהייתה לו זיקה פוליטית לנבחר זה או אחר. הערעור אף הוגש על ידי התנועה לאיכות השלטון. המשיבים לערעור היו המתמודדים השונים, מנהל הבחירות וועדת הבחירות לראשות המקומית שלעיל. זו שכרה את שירותיו של עורך דין מחיפה, על מנת שייצג אותה בהליך.


בעתירה זו, העותרים, שהיו חלק מהמשיבים בהליך שפורט לעיל, ביקשו מבית המשפט לקבוע שההתקשרות הכספית בין עורך הדין לוועדת הבחירות הייתה פסולה. לפיכך, לא היה מקום לאשר לעורך הדין את תשלום שכר הטרחה. העותרים אף ביקשו מבית המשפט לחשוף את פרטי הסכם שכר הטרחה. הטעם לעתירה היה בכך שועדת הבחירות ייצגה הלכה למעשה את המועמד שזכה בבחירות לראשות המקומית. בכך, מומנה הגנתו בערעור הבחירות באמצעות הקופה הציבורית והדבר היה פסול.


הכרעה


השופט דחה את העתירה, אך קבע שהיא העלתה סוגיה שהייתה ראויה להיבחן ברמה הציבורית. הסיבה לדחיית העתירה הייתה דיונית – השופט ציין שעל פי חוק הרשויות המקומיות (בחירות), ועדת הבחירות היא אחד מהמשיבים בערעור בחירות. על כן, לא ניתן לשלול ממנה את הזכות לקבל ייעוץ משפטי או להיעזר בעורך דין לשם ייצוגה.


עם זאת, מימון פעולות ועדת הבחירות, לרבות ייצוגה המשפטי, נעשה באמצעות קופת המועצה המקומית וכל הוצאה טעונה אישור במסגרת תקציב הרשות, אותו שר הפנים צריך לאשר. על כן, לכאורה, השר היה יכול לקבוע שהחלטת המועצה המקומית לממן את הייצוג המשפטי של ועדת הבחירות נעשתה בניגוד לחוק ולחלופין, הוצא סכום כסף לא סביר. לו השר היה קובע זאת, הוא היה רשאי לחייב את מי שלחובתו נזקפה ההחלטה על ביצוע התשלום במימונה מכיסו הפרטי. מאחר שההליך זה לא התקיים במקרה דנן, השופט קבע שההליכים הפנימיים טרם מוצו ולכן, העתירה נדחתה.


לבסוף, השופט שב והדגיש שהעתירה דנן העלתה סוגייה ציבורית חשובה של הסדרת מימון ייצוג ועדת הבחירות בערעורים בנושא. על כן, הומלץ למשרד הפנים להסדיר נושא זה לקראת הבחירות העתידיות, במטרה להבהיר את תפקידי ועדת הבחירות ולהגן על הקופה הציבורית.