כל אדם אשר מפעיל עסק, נדרש לקבל רישיון לכך. אולם, הליך קבלת הרישיון הינו ארוך וטומן בחובו בירוקרטיה רבה. על כן, רבים מפעילים את עסקם ללא רישיון לכך. לחלופין, בעלי העסקים מקימים את העסק ורק לאחר מכן פונים לקבלת אישור. אולם, התנהלות זו אינה חוקית ולמעשה, לניהול עסק ללא רישיון עלולות להיות השלכות קשות על בעליו. דוגמא לכך ניתן לראות בפסק הדין דנא.


במקרה זה, הוגש לבית המשפט ערעור על החלטת בית המשפט לעניינים מקומיים שדחה את בקשת המערערים לעכב ביצועו של צו סגירה לעסקם – אתר לגריסת חומרי בנין. על פי עובדות המקרה, צו הסגירה הוצא לבית העסק מאחר שפעל ללא רישיון. לאור עובדה זו, בית המשפט לעניינים מקומיים אף הרשיע את המערערים בעבירה של ניהול עסק ללא רישיון.


בית המשפט - צו סגירה מיידי יצור מפגע סביבתי


בפתח הדיון, השופט הבהיר שעל פי ההלכה המשפטית, כאשר בית המשפט נדרש לבחון בקשה לסגירת עסק הפועל ללא רישיון, נקודת המוצא היא שהפעילות אינה חוקית ולכן יש לסגור את המקום לאלתר. קרי, ההלכה המשפטית שוללת קיומה של תופעת עסקים הפועלים ללא רישיון ופונים לקבלתו רק לאחר קביעת מסמרות בשטח. מדיניות זו נובעת גם מהאמור בחוק רישוי עסקים.


עם זאת, עקב אי הקפדה על אכיפת החוק, נוצרו במקרה זה עובדות בשטח. שכן, באתר בו פעל בית העסק רוכזו 70 אלף טון חומרי בנייה שהיו מיועדים לגריסה. על כן, הוראת בית משפט קמא על סגירת העסק לאלתר הייתה עתידה לגרום להנצחת קיומן של ערימות פסולת בשטח. קרי, בית המשפט פסק שאכיפת הצו בצורה דווקנית הייתה עתידה להוביל ליצירת מפגע סביבתי ולא זו הייתה כוונת הערכאה הדיונית במתן ההוראה על סגירת העסק.

 

סיכום


על כן, נקבע שיש לבצע את הצו באופן שהפסולת תסולק מהמקום ולשם כך, היה ראוי להעניק למערערים הארכה עד לכניסת צו הסגירה לתוקף. השופט הבהיר שלהארכה זו הייתה מטרה נוספת והיא מתן אפשרות למערערים למצות את ההליכים המנהליים בעניין הסדרת הרישוי למקום שהיה מיועד לקלוט את עסקם. לסיכום, השופט קיבל את בקשת המערערים והעניק להם הארכה למועד ביצוע צו הסגירה על מנת שיוכלו לפנות ולהוציא פסולת מהאתר ולצורך מיצוי הליכים מנהליים נוספים.