רשלנות רפואית כנגד מד"א ורופא מטעמה בהזרקת חומר לווריד

בתי המשפט מציינים לא פעם, כמו שנראה במקרה שלהלן, כי יש תביעות שלא ראוי להגיש אותן כלל מלכתחילה. מדובר בדחיית תביעה בגין רשלנות רפואית אשר הוגשה כנגד מגן דוד אדום (מד"א). התובעת במקרה זה הזעיקה בשנת 1994 את אנשי מד"א לביתה, מאחר שלטענתה לא חשה בטוב. במסגרת הטיפול בבית, האישה טענה כי הרופא הזריק לה זריקה לווריד באופן רשלני וללא קבלת הסכמתה מדעת. אי לכך, האישה הגישה תביעה כנגד הרופא ומשרד הבריאות, וזאת בשל "נזקים שנגרמו לה עקב הטיפול הלקוי". התביעה הוגשה בשנת 2000, כשש שנים לאחר האירוע. האישה טענה כי "נגרמה לה צלקת בעקבות ההזרקה הרשלנית לכאורה ועל הנתבעים לפצותה".

יש לכם שאלה?

פורום רשלנות בניתוח

פורום רשלנות רפואית בלידה

בית המשפט הגדיר את השאלות שבמחלוקת בין הצדדים. ראשית, נקבע כי יש לבחון האם הופרה חובת הזהירות כלפי התובעת ולפיכך הייתה התרשלות; שנית, בית המשפט ביקש לבחון האם התובעת נתנה הסכמה מדעת לאופן הטיפול כאמור.

האם הייתה התרשלות?

בית המשפט ציין כי ככלל, התנהגותה של התובעת לגבי ניהול ההליך הייתה מוזרה. התובעת המתינה שש וחצי שנים בטרם היא בחרה להגיש את תביעתה. יתר על כן, בתביעה בגין רשלנות רפואית יש להגיש חוות דעת מומחה יחד עם כתב התביעה, וזאת על פי תקנות סדר הדין האזרחי. במקרה דנן, התובעת לא צירפה חוות דעת מומחה לתביעתה, ונראה כי לא היה כלל מקום לדון בתביעה מלכתחילה. כשנתיים לאחר תחילתו של ההליך, התובעת הגישה לראשונה חוות דעת מומחה מטעמה, אולם אז הסתבר שחוות הדעת לא התייחסה כלל לשאלת ההתרשלות, אלא רק לשאלת גובה הנזק. בית המשפט נתן לתובעת אפשרות להגיש חוות דעת מתוקנת שתתייחס לשאלת הרשלנות, אולם זו לא הוגשה מעולם.

מעבר לכל הכשלים הפרוצדוראליים, ולכך שגרסתה של התובעת לא התבססה כלל על חוות דעת רפואית כנדרש, בית המשפט בדק את תפקודו של הרופא. בית המשפט ציין כי הרופא עשה רושם חיובי של רופא מקצועי ויסודי. עצם ההחלטה לתת טיפול דרך הזרקת חומר לווריד הייתה סבירה לנוכח המצוקה וההקאות מהן סבלה התובעת. גם הרופא המומחה מטעם הנתבעת ציין כי כאשר מזריקים חומר לווריד, סטייה מהזרקת החומר אל מחוץ לווריד זו תופעה מוכרת וידועה. המומחה הדגיש כי על סמך ניסיונו, לא נפל כל פגם בדרך ההזרקה, ואין בבריחת החומר מחוץ לווריד משום התרשלות. הפעולה של הזרקת חומר במזרק הינה פעולה פשוטה, ואין דרך טובה יותר לבצע אותה מהאופן בו ביצע זאת הרופא. לסיכום סוגיה זו, בית המשפט מציין כי לא הוכחה התרשלות ולכן דין התביעה בנוגע לעילת הרשלנות להידחות.

האם היה העדר הסכמה מדעת?

לגבי סוגיה זו, בית המשפט הדגיש כי למעשה לתובעת לא הייתה כל גרסה שנתמכה בראיות. גרסתה של הנתבעת לא נמסרה בתצהיר אלא בעל פה, והיא לא ציינה את נושא ההסכמה או אי ההסכמה מדעת. יתר על כן, הרופא מסר כי אומנם הוא לא זכר מה הוא אמר במקרה הספציפי, אבל הוא ציין כי לפני כל טיפול הוא מציין את הסכנות ושואל האם המטופל מסכים לטיפול.

בית המשפט ציין כי מדובר בפעולה כה פשוטה, עד כי אין צורך לתת למטופל הסברים מיוחדים. על כן, בית המשפט הגיע למסקנה כי הנתבע מסר לתובעת את כל המידע ואף מעבר לכך. יש לציין כי עדה נוספת הייתה נוכחת באירוע, וזוהי חברתה של התובעת. מסיבה שאינה ברורה, בחרה התובעת שלא להעיד אותה. גם מסיבה זו, בית המשפט מציין כי הוא מעדיף את הגרסה של הנתבע. לסיכום סוגיה זו, גם כאן בית המשפט דוחה את התביעה בעילה של אי הסכמה מדעת.

מהו גובה הנזק?

למרות שהתביעה נדחתה, בית המשפט בחר בכל מקרה לדון בשאלת הנזק. גם כאן, בית המשפט ציין כי מוטב היה שהתביעה לא הייתה מוגשת כלל, ולא רק מהסיבה שאין התרשלות. המומחה מטעם התובעת קבע כי לתובעת נכות רפואית של 3%, אולם הוא הסתמך על תקנות הביטוח הלאומי שקובעים אחוזי נכות לצלקות מכאיבות ומכוערות. בית המשפט התרשם כי הצלקת של התובעת היא קטנה, ואינה יכולה להיחשב כמכוערת.

לסיכום, בית המשפט דוחה את התביעה תוך כדי שהוא חוזר ומציין כי התביעה לא הייתה צריכה להיות מוגשת מלכתחילה. בהתחשב במשך ניהול ההליך, בית המשפט מחייב את התובעת לשלם לנתבעים 10,000 ₪ שכר טרחה עו"ד, וכן את ההוצאות עבור חוות דעת המומחה.