ערעור על תוצאות בחירות ברשות מקומית נעשה באמצעות הגשת עתירה מנהלית. משום שכל ערעור כאמור עלול לגרום לעריכת בחירות חוזרות, בתי המשפט והחוק דורשים עמידה במספר תנאים על מנת לאפשר עיון במעטפות ההצבעה. בין היתר, הדרישה היא לרשימת הליקויים אשר התקיימו בבחירות, לרבות ראיות לקיומם. במקרה שלפנינו, בית המשפט נדרש לדחות את הבקשה נשוא הערעור, משום שהיא לא נתמכה בראיות כאמור.
הרקע העובדתי
המערער, אשר התמודד והפסיד בבחירות, הגיש ערעור שעניינו היה בקשה לעיין במעטפות הצבעה של הבחירות לרשויות המקומיות שהתנהלו בכפר יאסיף. לטענת המערער, היה צורך לאפשר לו עיון כאמור, וזאת לצורך וידוא שבמסגרת הבחירות לא בוצעו עבירות לפי חוק הבחירות. לטענת המערער, חשדו היה שמעטפות בחירות הוצאו מבעוד מועד מהקלפיות, והועברו ביניהם. מנגד, מנהל הבחירות בכפר יאסיף וועדת הבחירות האיזורית, המשיבים, התנגדו לערעור. לטענתם, למערער לא היו כל הוכחות כי תופעה כאמור התרחשה.
הכרעת בית המשפט
השופט אשר ישב לדין דחה את הערעור הן מטעמים ענייניים, והן מטעמים דיוניים. השופט ציין כי על אף שהערעור תוקן פעמיים, ללא אישור של בית המשפט, עדיין נפלו בו פגמים. עם זאת, הדחייה הייתה כאמור גם לגופו של עניין.
הפגם הראשון עליו השופט עמד היה אי צירוף של המתמודדים האחרים, מלבד המערער, לערעור. השופט גרס כי בהליך מסוג זה, אשר תוצאתו האפשרית הייתה עריכת בחירות חוזרות, כל מי שהתמודד בבחירות היה בגדר בעל זכות להביע את עמדתו בנושא. לפיכך, אי צירופם של המתמודדים האחרים הצדיק כשלעצמו את דחיית הערעור.
שנית, הערעור כלל נתונים שגויים בנוגע לתוצאות הבחירות שהתקבלו. השופט גרס כי לא היה ניתן לקבל את הטענה שהיה מדובר בטעות טכנית, שכן הסעד המבוקש יכול היה להשפיע על תוצאות הבחירות. כלומר, לגישתו של השופט היה מוצדק לדחות את הערעור גם רק מהטעם של אי ניקיון כפיים בהגשתו.
שלישית, השופט קבע כי לפי הוראות החוק. החוק מאפשר הגנה מיוחדת לתוכן תיבת ההצבעה, הן במהלך קיום הבחירות, והן לאחר שהסתיימו. הגנה זו חלה על כל התכולה של תיבת ההצבעה, ובכלל זאת על הפתקים ועל המעטפות שהוכנסו לתוכה.
לצורך קבלת אישור לעיון בתוכן תיבת ההצבעה מבית המשפט, נדרש לפרט בתצהירים את רשימות המועמדים אשר לגביהם מבוקש עיון, באילו קלפיות, ומה הליקויים אשר התרחשו בהליך ההצבעה, אשר מצדיקים את העיון האמור, לרבות הראיות הקיימות בנושא. במקרה זה, המערער לא מילא את הדרישות לעיל, אלא רק סיפק אמירות כלליות לגבי חשד לאי סדרים.
לאור כל האמור לעיל, בית המשפט הורה על דחייה של הערעור, וחייב את המערער לשלם לכל אחד מהמשיבים סכום של כ-5,000 ₪ עבור הוצאות שכר טרחת עורך דין.