הוצאות משפט הן סכום אשר נקבע על ידי בית המשפט שמוטל לרוב על הצד אשר הפסיד בהליך המשפטי. מטרתן של הוצאות המשפט הן למנוע פגיעה כלכלית במי שהצדק היה לצידו. המקרה שלפנינו הינו ייחודי, שכן הוצאות המשפט הוטלו חרף העובדה שהנתבע לא הפסיד בהליך, וזאת בשל התנהלותו הפגומה.
יש לכם שאלה?
פורום תביעה אזרחית
בעקבות תוצאות משפט אשר התנהל בין המבקשת-הזוכה לבין החייבת, חויבה האחרונה להשיב לה את החוב הפסוק. הזוכה הגישה בקשה לחייב את המשיב, בנק אגוד לישראל בע"מ, אשר לטענתה החזיק בנכסים של החייבת, בחוב הפסוק, וזאת במסגרת צווי עיקול. המשיב השיב כי לא היו באמתחתו נכסים של החייבת לעיקול.
המבקשת סברה כי תשובה זו של הבנק לא הייתה שלמה, ועל כן ביקשה לזמנו לחקירה בהתאם לסעיף 46 לחוק ההוצאה לפועל. בתגובה הבנק הצהיר כי מונה לחייבת כונס נכסים קבוע על ידי בית המשפט המחוזי, ולכן היה ניתן לממש נכסים של החייבת רק באישורו, והיה לעכב את ההליכים במסגרת ההוצאה לפועל. מנגד, המבקשת עמדה על קיום החקירה.
בשלב מאוחר יותר, במסגרת חקירה אשר התקיימה בהוצאה לפועל, המשיב ציין כי במסגרת הליכי הפירוק בבית המשפט המחוזי פורטו כלל הנכסים שבידי הבנק, והמבקשת הייתה מודעת לנכסי החייבת שאצל הבנק. רשם ההוצאה לפועל פסק כי היה צורך להראות למבקשת את היהלומים של החייבת אשר המשיב החזיק, אולם בסופו של דבר התברר כי לא היה ניתן להראות אותם, שכן הם כבר נמכרו על ידי הבנק.
בעקבות כך, המבקשת הגישה בקשה לחיוב הבנק בחוב הפסוק. השופט דחה את בקשה המבקשת, והיה סבור כי לא היה נכון לחייב את הבנק בחוב זה.
השאלה שהתעוררה במסגרת הבקשה הייתה האם היה ראוי לחייב את הבנק בהוצאות, לאור העובדה שהוא מכר את היהלומים למרות צו מפורש של ראש ההוצאה לפועל, כפי בטענה המבקשת. מנגד, המשיב היה סבור כי לא היה נכון לחייבו בהוצאות משפטיות, וזאת לאור תגובותיו המפורטות וטענתו כי צו העיקול לא היה תקף לגבי היהלומים ששועבדו לבנק במשכון מופקד.
הכרעת בית המשפט
השופט היה סבור כי נכון היה לחייב את המשיב בהוצאות המשפט של הצדדים. השופט ציין כי לפי החוק, על צד שלישי אשר החזיק בנכס שהוצא עליו עיקול להשיב לצו העיקול, גם אם בפועל הוא לא החזיק בנכס. במידה והצד השלישי לא נהג כך, ראש ההוצאה לפועל מוסמך להזמינו לחקירה.
במקרה זה תשובתו של המשיב לצו העיקול לא הייתה מלאה, שכן הוא לא ציין את קיומם של היהלומים, אשר לטענתו לא היו בר עיקול. עם זאת, השופט הדגיש כי המשיב לא היה מוסמך לתעדף נושים ולבחור אילו נכסים היו ברי עיקול, ואילו לא. גם אם הצדק היה עם המשיב, הייתה עליו החובה לענות לצו העיקול תשובה מלאה.
בנוסף, השופט קבע כי פירוט של הבנק על כל הנכסים אשר היו באמתחתו, לרבות היהלומים, במסגרת הליך אחר, לא היה יכול לפטור אותו מחובתו להשיב תשובה מלאה לצו העיקול. יתרה מכך, גם מודעותה של המבקשת לכך שהיהלומים לא היו ברי עיקול לא הייתה יכולה להיות לו לעזר. לסיכום, בית המשפט החליט לקבל את הבקשה, וחייב את הבנק בהוצאות ההליכים המשפטיים של הצדדים.
