החלטה בעניני שילוט בתקופת בחירות

תעמולת בחירות היא מרכיב משמעותי במסגרת מערכת בחירות. במסגרת תעמולת הבחירות, כל רשימה או כל מתמודד מנסה לשכנע את הבוחרים לבחור בו, כאשר נעשה שימוש באמצעים שונים, ביניהם שלטי חוצות אשר נתלים בערים.

חוק הבחירות (דרכי תעמולה) מבקש להסדיר את הנושא של דרכי התעמולה בהן ניתן לעשות שימוש, ואת האופן בו הם מיושמים. במסגרת העתירה שלפנינו, עיריית קריית אתא הסירה את שלט הבחירות של העותר, והאחרון הגיש עתירה לצורך תלייתו מחדש.

רקע עובדתי

העותר, אשר היה מועמד בבחירות, הגיש עתירה כנגד עיריית קריית אתא, אשר עניינה היה השילוט בעיר במהלך מערכת בחירות. הרקע לבקשה היה סילוק של העירייה שלט בחירות של העותר, תוך שימוש בכוחותיה השלטוניים.

העירייה טענה כי השלט, אשר נתלה במקום ציבורי, היה גדול במיוחד, בגודל 15 מ"ר, והיווה סכנה בטיחותית, בניגוד להוראות הדין. בין היתר, העירייה ציינה את סעיף 10 לחוק הבחירות (דרכי תעמולה), אשר הגביל את גודלם של שלטים אשר נתלו במרכזים מסחריים.

העירייה טענה כי היא הייתה מחויבת לדאוג לשלום וביטחון הציבור בתחום שיפוטה, ומכיוון שכך הסירה את שלט הבחירות. מה גם, שאם היה נגרם נזק כלשהו כתוצאה מנפילת השלט, העירייה היא שהייתה אחראית ומחויבת בפיצוי נזיקי. העירייה גרסה כי אם העותר רצה בהצגת השלט, היה עליו להגיש בקשה להיתר להצגת השלט.

מנגד, העותר ביקש מבית המשפט להורות על החזרת השלט. לטענתו, כאשר היה מדובר בנושאים אשר היו קשורים לבחירות, היה ראוי כי העירייה, כרשות שלטונית, תנהג באיפוק ובריסון מרבי.

הכרעת בית המשפט

השופט קבע כי לאור הראיות אשר הוצגו בפניו, השלט נשוא העתירה לא עמד בהוראות של סעיף 10 לחוק הבחירות (דרכי תעמולה). השופט עמד על כך שאחת מהמטרות של חוק זה היא לשמור על שוויון בין מתמודדים שונים לבחירות, ולכן לא היה ניתן להחיל סייג במקרה זה, ולהתיר את תליית שלט הבחירות במקום בו הוצג.

עם זאת, השופט קיבל את טענת העותר כי הוא היה רשאי להציג את השלט, ללא קבלת אישור מראש על ידי העירייה, על הבניין בו היו מצויים משרדי הרשימה שמטעמה הוא התמודד בבחירות. הסיבה לכך הייתה שהעירייה לא הראתה תנאים או הגבלות שהיא קבעה בנוגע לנושא השילוט של תעמולת הבחירות. כך, העירייה לא השכילה לציין בכתבי טענותיה טענה רצינית אשר על בסיסה ניתן היה להצביע על איסור להציג את השלט.

לאור האמור לעיל, השופט הסיק כי פעולת העירייה בסילוק השלט הייתה בגדר שימוש מופרז ובלתי מידתי בכוחותיה השלטוניים. לסיכום, בית המשפט פסק כי אומנם לא היה ניתן להציג את השלט במקום בו הוצג, אולם לא הייתה מניעה לתלות אותו במשרדי הרשימה אשר מטעמה העותר התמודד.