עברייני מס לא תמיד נתפסים בעיני החברה כפושעים מסוכנים כמו גנבים ושודדים. עם זאת, ראוי לזכור שעברייני מס מבצעים גם הם את פעולת הגניבה ולמעשה, נוטלים כסף מקופת המדינה. בכך, הציבור כולו ניזוק. על כן, בתי המשפט נוטים לראות בעבירות המס כחמורות, ככל יתר עבירות הגניבה, ולהעניש את מבצעיהם בהתאם. להלן דוגמא לכך.


יש לך שאלה?
פורום כתב אישום
פורום רישום פלילי
פורום מעצר
פורום פלילי


במקרה זה, הוגש לבית המשפט ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום במסגרתו נגזר עונשו של המערער, שהורשע בביצוע עבירות מס שונות. יש לציין שהמערער הורשע על פי הודאתו ובהתאם להסדר טיעון בינו לבין המאשימה. על פי עובדות המקרה, המערער היה בעל עסק עצמאי לביצוע עבודות חשמל. הוא היה רשום כעוסק מורשה והחל משנת 2000 ועד שנת 2003, השמיט הכנסות בסכום של למעלה מ-600 אלף ₪ מהדוחות שהוגשו למס הכנסה ומפנקסי החשבונות שהוכנו בעסק.

 

לפיכך, המערער הורשע בעבירות של השמטה מתוך דו"ח, הכנה וקיום פנקסי חשבונות כוזבים, מרמה עורמה ותחבולה. בגזר הדין שניתן בבית המשפט השלום, הושתו על המערער 20 חודשי מאסר לריצוי בפועל ו-18 חודשי מאסר על תנאי ובנוסף, הוא חויב לשלם קנס בסך 60,000 ₪.  לטענת המערער, גזר דינו היה חמור לנוכח הנסיבות: הוא הסיר את המחדלים ושילם את חובו לרשויות המס. בנוסף, נטען שהעבר הפלילי של המערער לא היה מכביד. על כן, הוגש הערעור הנ"ל.


חומרת העונש


בפתח הדיון, השופט התייחס לטענת המערער באשר להסרת המחדלים. הוא הדגיש שבכך שהמערער הסיר את המחדלים, הוא למעשה שילם את חובו לרשויות המס ולא כיפר על מעשיו הקודמים. שכן, הלכה למעשה, אי העברת הכספים מלכתחילה הייתה העבירה. בנוסף, השופט דחה את טענת המערער באשר להיעדר עבר פלילי מכביד. הודגש שלמערער היו שלוש הרשעות קודמות, מתוכן שתיים בגין ביצוע עבירות מס. ההרשעה השלישית הייתה בגין שימוש במסמך מזויף במטרה לקבל דבר. המערער אף ריצה 17 חודשי מאסר עקב הרשעתו בעבירה זו.


לאחר מכן, השופט הדגיש שלנוכח ריבוי העבירות וחומרתן, לא זו שהעונש שהוטל לא היה חמור במידה שהצדיקה התערבות של ערכאת הערעור, אלא אף היה ניתן להחמירו. למעשה, השופט קבע שגם לו בית משפט קמא היה מטיל על הנאשם עונש מאסר ארוך יותר, הוא לא היה מתערב בעונש. עוד נטען שהעונש שהוטל על המערער שיקף את הבעת הסלידה של החברה מהתנהגות זו, שהפכה למכת מדינה אותה עת.


שופט נוסף שישב בהרכב קבע שעבירות המס בהן המערער הורשע, היו בגדר עבירות גניבה לכל דבר ועניין. שכן, המערער גנב מקופת המדינה בשיטתיות ולאורך שנים. השופט הדגיש שהיה מקום להבהיר נקודה זו, מאחר והתדמית של עבירות מס לא הייתה עבריינית. אולם, לשיטתו, גם עברייני מס שיטתיים לא היו נורמטיביים. עוד נקבע שהעובדה שהמחדל הוסר נזקפה לזכות המערער בעת קביעת העונש, אולם הסרה זו לא ריפאה את הפגם שבהתנהגותו. השופטת השלישית שישבה בהרכב הצטרפה לדעות אלו ולכן, בסופו של יום הערעור נדחה.