בקשה מכוח סעיף 9(ג) לחוק תובענות ייצוגיות

כאשר אדם בודד מגיש תביעה בשם קבוצה גדולה של פרטים, הרי שזוהי תובענה ייצוגית. למעשה, התובענה הייצוגית מקבצת יחדיו תביעות רבות של פרטים, אשר ככל הנראה לא היו תובעים אלמלא הליך זה. זאת לאור שיעור הנזק הנמוך שנגרם להם. יש לציין שאותו אדם המגיש את התביעה בשם הקבוצה, יכול לקבל פיצוי בשיעור גבוה יותר מאשר יתר התובעים, בעקבות השקעתו ובגין הסיכון שנטל על עצמו בניהול התובענה. לרוב, גם לעורך הדין שמייצג את הקבוצה נפסק שכר טרחה בשיעור גבוה. דוגמא לדיון בשאלת הגמול לתובע ובשכר הטרחה לעורך הדין, ניתן לראות בפסק הדין דנא.

יש לך שאלה?
פורום תביעות ייצוגיות

במקרה זה, הוגשה לבית המשפט בקשה לפסיקת גמול לתובעים ושכר טרחה לבא כוחם בשתי תובענות קודמות. הבקשה הוגשה מכוח סעיף 9(ג) לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו – 2006. בתובענות נשוא החלטה זו, נתבעה השבה של מס בולים שנגבה ביתר. יש לציין שטענות התובעים התבססו על פסק דין קודם שניתן על ידי בית המשפט העליון בנושא מס הבולים. במקביל להגשת התובענות, הוגשו גם בקשות לאישורן כייצוגיות.

אולם, המשיבה ביקשה מבית המשפט שלא לאשר את התובענה כייצוגית. זאת לאחר שבדיון הנוסף שהתקיים בפסק הדין עליו התובעים התבססו, העתירה נדחתה. במקביל, המשיב חדל מגביית מס בולים בנסיבות מסוימות, לאור ההחלטות שיפוטיות שונות. לאור האמור לעיל, בית המשפט קבע שהדיון בתיק הסתיים וכל שנותר היה לפסוק גמול לתובעים ושכר טרחה לעורך הדין.

המסגרת הנורמטיבית

סעיף 9(ג) לחוק התובענות הייצוגיות קובע שאם תובענה ייצוגית לא אושרה לאחר שהרשות הודיע על הפסקת הגבייה בגינה הוגשה התובענה, בית המשפט רשאי לפסוק גמול למבקש ושכר טרחה לבא כוחו. זאת על סמך השיקולים הקבועים בסעיפים 22 ו-23 לחוק. על פי סעיפים אלו, השיקולים העיקריים לפסיקת הגמול ושכר הטרחה הם: מידת הסיכון שהתובע לקח על עצמו בהגשת התובענה הייצוגית וניהולה; הטרחה שהתובע או בא כוחו טרחו; מידת החשיבות הציבורית של התובענה הייצוגית והתועלת שהיא הביאה לחברי הקבוצה.

מן הכלל אל הפרט

במקרה דנן, התובענות הוגשו למעלה מחודשיים לאחר שניתן פסק הדין עליו התובעים התבססו. הלכה למעשה, השופט קבע שהתובענות לא גילו כל עילה משפטית עצמאית ולא העלו סוגיות משפטיות חדשות. למעשה, נפסק שהן מחזרו את אותן הטענות שהועלו בפסק הדין הקודם בעניין. לא זו אף זו, הדיון בתובענות הופסק לפני שהחל שלב ניהול ההוכחות וטרם קיום דיון בבקשה לאישורן כייצוגיות. שכן, בקשת המדינה למנוע את אישור התובענות כייצוגיות הוגשה בשלב ראשוני. על כן, נקבע שטרחתם של התובעים ובא כוחם לא הייתה רבה.

בנוסף, השופט פסק שהגשת התביעה לא הביאה תועלת רבה לחברי הקבוצה ואף לא תרמה לאינטרס הציבורי. זאת מאחר ואותם נושאים שהועלו בתובענות כבר נידונו במסגרת פסק דין קודם, עליו התובעים התבססו. כמו כן, נקבע שהתובעים לא נטלו על עצמם סיכון של ממש. בסופו של דבר, השופט קבע שלא היה מקום לפסוק גמול לתובעים. באשר לשכר הטרחה של בא הכוח, השופט הורה למשיבה לשלם לו 30,000 ₪ עבור שני התיקים אותם ניהל.