טענת הקיזוז הינה טענת הגנה נפוצה. על פיה, הנתבע יכול לבקש לקזז את חובו, או כל זכות תביעה שלו, אל מול החוב של התובע וזכות תביעתו. יש לציין שהנתבע יכול להעלות את טענת הקיזוז גם במסגרת תביעה שכנגד. כך או כך, את הטענה יש להוכיח, בדיוק כמו כל טענה בכתב התביעה. דוגמא להעלאת טענה זו, בפסק הדין דנא.

 

יש לך שאלה?
פורום יזמות עסקית
פורום נזיקין


במקרה דנן, בית המשפט דן בתביעה כספית שהוגשה בהליך של סדר דין מקוצר. בכתב התביעה נטען שבמהלך חודשים אוקטובר 2003 עד ינואר 2004, הנתבעת הזמינה מהתובעת, חברה לייצוג אומנים והפקת אירועים, הופעה של הזמר קובי פרץ ולהקות נוספות במועדים שונים. לטענת התובעת, הנתבעת חתמה על החוזים שנשלחו לה טרם ההופעה, אך ביצעה בהם שינויים ללא אישור ועל דעת עצמה. עוד נטען שההופעות בוצעו לשביעות רצון הנתבעת ולמרות זאת, לא שולמה תמורה כספית בעדן. לפיכך, התובעת ביקשה לחייב את הנתבעת בתשלום הסכומים להם התחייבה בחוזים.


מצד שני, הנתבעת הגישה תביעה שכנגד בה נטען שבעקבות הפרת התחייבויות התובעת כלפיה לספק לה הופעות אחרות, נגרמו לה נזקים קשים. לשיטתה, חלק מההופעות אותן התובעת התחייבה לספק נדחו עקב תנאי מזג האוויר וכאשר נציגת הנתבעת ניסתה לתאם מועדים חדשים באותם תנאים, נאמר לה שלא הייתה אפשרות כזו מאחר והמחיר להופעות עלה. לבסוף, היא נאלצה לבטל את ההופעות ונגרם לה אובדן רווחים ופגיעה במוניטין, שהוערכו בסך של 154,172 ₪, אותם הנתבעת ביקשה לקזז מחובה לתובעת. הנתבעת הדגישה שכל המופעים היו תוצר של אותו הסכם שנחתם בין הצדדים ולכן טענת הקיזוז נבעה מאותה עסקה.


התביעה שכנגד


ראשית, השופט הדגיש שהנתבעת הודתה בכך שהיא חבה כספים לתובעת ולכן, התביעה העיקרית התקבלה. לפיכך, המחלוקת בין הצדדים ניטשה באשר לשאלת הקיזוז. לאחר שהשופט עיין בחילופי הדברים בין הצדדים לאחר ביטול ההופעות, הוא קבע שלא היה ניתן ללמוד מהם על מתן הבטחה להופעה חלופית בכל עת ובאותו מחיר. כמו כן, לא נמצאה ראיה להפרת הבטחה זו.


יתרה מזאת, גם נציג הנתבעת הודה שלתובעת לא הייתה כל התחייבות חוזית לספק הופעה חלופית, אך הוא המשיך וטען שניתנה לו הבטחה לכך בעל פה על ידי נציגת חברת ההפקות. הנציגה הכחישה דברים אלו. על סמך תמלולי השיחות בין השניים, נקבע שלנתבעת אכן לא ניתנה הבטחה בעל פה לקבוע מועדים חלופיים להופעות, בכל זמן אחר, לרבות חודשים רבים לאחר התאריך המקורי.


כמו כן, הודגש שבהסכמים שנחתמו בין הצדדים, צוין במפורש שהמחיר עבור ההופעות היה תקף עד לסוף חודש ינואר 2004. בפועל, קוימו שתי הופעות חלופיות לאחר מועד זה, במחיר זהה למה שהוסכם בחוזה. אולם, השופט פסק שבכך לא היה בכדי לחייב את התובעת להמשיך ולעבוד עם הנתבעת בתנאים זהים לאחר ינואר 2004.


סיכום


לבסוף, השופט קבע שהנתבעת לא הוכיחה שהמוניטין שלה נפגע כתוצאה מביטול ההופעות ואי קיומן במועדים חלופיים וכן לא הוכח שנגרם לה אובדן רווחים. לפיכך, השופט דחה את טענת הקיזוז ואת התביעה שכנגד בעוד שכאמור, התביעה המקורית התקבלה במלואה והנתבעת חויבה לשלם לתובעת 53,206 ₪ לצד הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.