המוסד לביטוח לאומי מתפקד כ"חברת הביטוח" של אזרחי המדינה. במקרים רבים, המוסד לביטוח לאומי מפצה את הנפגע הניזוק על נזקו, ואחר כך "נכנס בנעליו", ותובע את חברת הביטוח של הניזוק לשיפוי על הסכום ששילם. המקרה שלפנינו מהווה דוגמא לסירוב של חברת הביטוח לשפות את המוסד לביטוח לאומי, בהסתמך על הסכם בין הצדדים.
יש לך שאלה?
התובע, המוסד לביטוח לאומי, תבע את חברת הביטוח של נהג מונית, אשר נפגע בתאונת דרכים, להחזר סכום בסך 10,407.37 ₪, ששילם כגמלאות לנפגע.
התובע ציין כי היה לו "מכתב הבנות" עם חברות הביטוח, ובניהן הנתבעת, אשר נחתם בין הצדדים בשנת 1990. הסכם זה הסדיר את ביצוע חובת השיפוי של הנתבעת לתובע, שהייתה מעוגנת בזמן התביעה בסעיף 328 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995.
בהסכם נקבע כי לתובע לא תהיה זכות שיבוב כנגד הנתבעת במקרה שבו "נפגע עובד בתאונת עבודה שאירעה תוך כדי עבודתו אצל מעבידו... - בין אם ברכב שלו, או ברכב המעביד".
השאלה המשפטית שעמדה בפני בית המשפט הייתה כיצד לפרש את המושג "רכב בבעלות המעביד". השופט ציין כי היו קיימות שתי גישות מרכזיות לפירוש המונח. לפי האחת, על ההכרעה היה להיעשות על סמך רישום הבעלות ברכב במשרד הרישוי. לפי הגישה השנייה, על הבעלות היה להיקבע לפי הדין המהותי, והרישום במשרד הרישוי היווה כלי עזר ראייתי להוכחת הבעלות בלבד. השופט קבע כי הגישה הראשונה היא הרצויה, כאשר הסיבה המרכזית לכך לפיו הייתה החיסכון המשמעותי בזמן שיפוטי יקר.
לענייננו, התובע טען כי הרכב היה רשום במשרד הרישוי על שם אדם אחר, ולכן לא ניתן היה לראות בו "רכב בבעלות המעביד". מנגד, הנתבעת טענה כי הנפגע היה בעל זכות הקניין ברכב, ולכן במקרה זה הרישום במשרד הרישוי לא שיקף את הבעלות האמיתית ברכב, ולכן כן יש להכיר בו כ"רכב בבעלות המעביד".
הכרעת בית המשפט
השופט הסיק כי הרישום של משרד הרישוי לא שיקף את הבעלות הקניינית ברכב המונית, אלא את זהותו של בעל הזכות הציבורית. מכאן, השופט הסיק כי טענת התובע, לפיה יש להכיר ברכב כ"רכב בבעלות המעביד", נסתרה.
השופט החליט כי לא ייתכן היה לפרש את ההסכם באופן שהצדדים התכוונו להסתמך על הרישום במשרד הרישוי, לצורך קביעת הבעלות ברכב המשמש כמונית, המעורבת בתאונת דרכים, מקום שרישום זה לא נועד כלל לשקף את זהותם של בעלי רכבים כאלה. לפיכך, היה נכון, לפי השופט, לקבוע את הבעלות במונית לפי דיני הקניין הכלליים.
לסיכום, השופט דחה את התביעה, וקבע שמשהוכיחה הנתבעת שהבעלות במונית הייתה של הנפגע, חל הסייג בהסכם אשר פטר אותה מחובת השבה לתובע.
.jpg)
