שיק הינו בגדר שטר אשר מציין את זכותו של אדם לקבל נכס או כספים המצויים בידי אדם אחר. מכיוון שכך, המשפט מציב כללים פורמאליים דווקניים לקבילותו של השטר. המקרה שלפנינו עוסק במצב בו שיק אשר ניתן לתובע בוטל בשל מאוחר יותר על ידי הנתבעת, אשר הייתה חתומה עליו. בית המשפט נדרש לשאלה האם ניתן במקרה הנדון לקבל את טענת הקיזוז של הנתבעת, אשר בגינה ביטלה את השיק.
יש לכם שאלה?
לתובע נמסר שיק בסך 7,000 ₪ על ידי צד שלישי אשר קיימה יחסים עסקיים עימו, ויחסים מעין משפחתיים עם הנתבעת. הנתבעת משכה את השיק לטובת התובע, ולבקשת הצד השלישי, ומכאן התביעה לביצוע השטר.
הנתבעת טענה כי עמדה לה זכות קיזוז אישית, שכן עבדה כפקידה במרכז חוגים אשר היה בבעלות התובע, והתובע היה חייב לה סכום של כ- 9,380 ₪ עבור שכר עבודה. בנוסף, הנתבעת טענה כי התובע חייב כספים גם לצד השלישי, וגם אותם ניתן היה לקזז מהשטר. מנגד, התובע טען כי הנתבעת לא הייתה רשאית לבטל את השיק.
הכרעת בית המשפט
סעיף 53 לחוק החוזים (חלק כללי) חל גם בקיזוז חיוב שטרי בין צדדים קרובים. השופטת בחנה האם מדובר היה ב"עסקה אחת", כדרישת הסעיף, כלומר האם מדובר היה בעסקה מסחרית אשר עמדה בפני עצמה. במקרה דנן, השופטת מצאה כי השיק לא נמסר במסגרת עסקית שבין התובע לנתבעת, אלא במסגרת עסקית שבין התובע לבין צד שלישי. השופטת הסיקה מכך כי לא היה מדובר במקרה זה ב"עסקה אחת" לצורך קיזוז חובות התובע שנטענו כנגד החיוב השטרי.
השופטת קבעה כי לא ניתן היה לקזז את השטר עבור שכר העבודה, כפי שטענה הנתבעת. תחילה, השופטת קבעה כי מועד הפירעון של השטר חלף טרם גובש מלוא חוב שכר העבודה. שנית, נקבע שהנתבעת לא הוכיחה מה היה שכר העבודה לו הייתה זכאית, ומה הוא אופן חישובו, ולכן לא עמדה בנטל שהוטל עליה להוכיח טענת קיזוז. נוסף לכך, השופטת למדה מן הראיות אשר הוצגו בפניה כי שיטת העבודה הייתה כי הצד השלישי הוא שהעביר לנתבעת את שכר עבודתה, ולא התובע.
בנוגע לטענת הנתבעת כי התובע היה חייב כספים לצד השלישי, השופטת החליטה כי הנתבעת לא יכולה הייתה להעלות טענת קיזוז של אחרים, שכן לפי הדין ניתן לטעון לקיזוז רק חובות ביחסים שבין אותם צדדים. דהיינו, הנתבעת הייתה יכולה לקזז כנגד החיוב השטרי שלה כלפי התובע, רק ורק חובות של התובע כלפיה.
לסיכום, השופטת דחתה את ההתנגדות של הנתבעת לביצוע השטר, ופסקה כי הליכי ההוצאה לפועל אשר הופעלו כנגד הנתבעת, ישופעלו.
