לפי סעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי, תשמ"א – 1981, לקוח מוגבל יכול לבקש מבית המשפט ביטול הבאת שיק במניין השיקים שסורבו בכפוף לאחד מהתנאים הקבועים בחוק. על פי אחד מהתנאים, הביטול יעשה אם ללקוח היה יסוד סביר להניח שהייתה לבנק חובה לפרוע את השיק מכוח הסכם או מאחר שהייתה יתרה מספקת בחשבון. נטל ההוכחה הוא על מגיש בקשת הביטול. דוגמא לדיון בבקשה זו ניתן לראות בפסק הדין דנא.
יש לך שאלה?
פורום חשבון מוגבל
פורום גביית חובות
במקרה זה, הוגשה לבית המשפט בקשה לביטול הבאתם של שיקים במניין השיקים שסורבו על ידי הבנק, מכוח סעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי. בקשת הביטול הוגשה על ידי המערערת, שניהלה חשבון עובר ושב אצל המשיב. הלה לא העמיד למערערת מסגרת אשראי. לטענת המערערת, חשבונה נוהל כך שבסוף כל יום עסקים, היא בדקה האם הוצגו לפירעון שיקים שנמשכו על ידה מהחשבון. כאשר גילתה ששיקים אלו הוצגו לפירעון, המערערת הפקידה למחרת כסף מזומן או שיקים שקיבלה על מנת לכסות את הסכום שנמשך. המשיב כיבד את השיקים שהוצגו לפירעון, למרות העובדה שלא תמיד היה להם כיסוי מספיק בחשבון.
טיעוני הצדדים
המערערת טענה שהתנהגות זו עלתה לכדי הסכם מכללא בין הצדדים. לא זו אף זו, המערערת הוסיפה שמנהל סניף המשיב סיכם עמה בשיחה שאם לא יהיה כיסוי מספיק לשיקים שיוצגו לפירעון, המשיב ידאג לכבדם אם למחרת היום הראשונה תפקיד כספים בסכומים מספיקים. נטען שבשלב מסוים, המשיב הפר את ההסכם ונמנע מכיבוד השיקים.
מנגד, המשיב הכחיש קיומו של הסכם זה עם המערערת. נטען שחשבון המערערת סווג כחשבון בעל סיכון גבוה מיד לאחר פתיחתו ולכן האחרונה התבקשה לדאוג לכיסוי השיקים כבר במועד פירעונם. אולם, המערערת התעלמה מדרישה זו ונהגה להפקיד כספים לכיסוי רק ביום שלמחרת. בכך, היא ניסתה להכתיב למשיב את אופן ניהול החשבון ולכפות מתן אשראי. המשיב לא הכחיש שהיו מספר מקרים מיוחדים בהם השיקים כובדו בהיעדר כיסוי, אך הודגש שהדבר נעשה בהתאם לאישור מיוחד של מנהל הסניף.
האם נוצר הסכם מחייב?
לאחר סקירת טענות הצדדים ופרשנות החוק בעניין, השופט החליט לדחות את הבקשות. הוא פסק שבהתנהגות המשיב לא היה בכדי ליצור הסכם מכללא להקצאת אשראי ולא נוצרה חובה לפרוע את השיק בהיעדר כיסוי. עוד נקבע שבמקרה זה, המערערת לא הוכיחה התנהגות עקבית במסגרתה המשיב כיבד באופן שיטתי ורצוף את השיקים ללא כיסוי. למעשה, הוכח שחלק לא מבוטל מהשיקים סורבו על ידי המשיב ולכן, נסתרה טענת המערערת בדבר קיומו של הסכם מכללא.
לא זו אף זו, נקבע שטענתה של המערערת בנושא ההסכם שנכרת בעל פה בינה לבין מנהל סניף המשיב, הייתה משוללת כל היגיון כלכלי. שכן, המנהל אישר בעדותו שלמערערת לא ניתנה מסגרת אשראי בשל היעדר האפשרות לספק בטוחות. על כן, השופט קבע שבמצב דברים זה, לא היה ניתן להניח שהמשיב יסכים לכבד שיקים ללא כיסוי, בתמורה להפקדה מאוחרת של כספים.
בחינת השיקים
מאחר שנקבע שבין המשיב למערערת לא נכרת הסכם מכללא בנוגע לכיבוד השיקים, והראשון לא העמיד מסגרת אשראי בחשבון, השופט נדרש לבחון האם סירוב השיקים נשוא הבקשה היה מוצדק. כלומר, האם הייתה יתרה מספקת בחשבון במועד פירעון כל שיק שסורב, כך שלמעשה היה על המשיב לכבדו. לאחר בחינה מדוקדקת של יתרת חשבון המערערת במועדי הפירעון נקבע שהמשיב פעל כדין כאשר דחה את השיקים מחמת היעדר כיסוי. זאת פרט לשני מקרים בודדים בו היה עליו לקבלם מאחר שבחשבון היה די כסף לכסותם. בסופו של דבר, בקשת הביטול נדחתה למעט שני השיקים אותם היה על המשיב לכבד ולכן השופט הורה לאחרון לגרוע אותם מרשימת השיקים המסורבים.
