כידוע, תאונות הדרכים הפכו בעשורים האחרונים למכת מדינה של ממש וישנה מלחמה משמעותית בנושא (המלחמה בתאונות הדרכים). ניסיונות רבים לשינוי המצב נעשים חדשות לבקרים, עמותות רבות מוקמות לצורך כך. המוכרת מביניהן היא כמובן "אור ירוק". פעמים רבות, תאונות רבות נגרמות עקב קלות דעת ורשלנות מצד הנהגים - חוסר שימת לב, תגובות איטיות, דיבור בטלפון או שליחת הודעות טקסט בזמן הנהיגה, נהיגה במהירות מעל למותר ועוד.
יש לכם שאלה?
פורום תעבורה
פורום כתב אישום במשפט הפלילי
פקודת התעבורה מגדירה נהיגה רשלנית בקלות ראש ככזו היוצרת סכנה לכלל הציבור. העונשים בגינה הם בדרך כלל שלילת הרישיון למספר חודשים, וכאשר התוצאות קטלניות וחמורות - שלילת הרישיון לצמיתות וקנסות. לעיתים, גרימת מוות ברשלנות בגין נהיגה בקלות ראש תביא למאסר בפועל. להלן דוגמא לדיון בבית המשפט בגין גרימת מוות ברשלנות בתאונת דרכים.
אדם נסע בלילה בדרך דו כיוונית במהירות גדולה כשהכביש היה רטוב מהגשם. בשלב מסוים, הנהג סטה מהנתיב שלו, עלה על אי תנועה, עבר לנתיב הנגדי, התנגש ברכב שהגיע ממול, ברכב שאחריו, נתקע בעמוד רמזור ונעצר על הנתיב. אוטובוס שלא הספיק לבלום פגע בו. כתוצאה מתאונה זו נהרגו שלושה מנוסעי הרכב בו נהג האדם, כשהוא (הנהג), חבר נוסף, ונוסעי הרכבים האחרים נפגעו.
הנהג הועמד לדין בשל התאונה בטענה שהיה פזיז ורשלן:
- נהג בכביש מבלי ששם לב לתנועה.
- נהג במהירות מופרזת ולא סבירה.
- לא שמר על מרחק מהרכב שלפניו.
- נטל סיכון לא סביר.
לאור זאת הוא הואשם בעבירות הבאות: הריגה, נהיגה במהירות מופרזת ובלתי סבירה, סטייה מנתיב נסיעה, ואי שמירת מרחק. הנאשם הודה בנהיגה ברכב בעת התאונה שגרמה למות חבריו וטען שבשל רטיבות הדרך מהגשם, רכב שלפניו בלם באופן פתאומי והוא לא הספיק לבלום. לדידו הוא נהג במהירות סברה.
"נהיגה בכביש הינה אחריות גדולה"
בית המשפט בחן את אופן הנהיגה של הנאשם ברכב לפני התאונה באמצעות עדויות הנוסע שנשאר בחיים ופסק: הכביש היה רטוב, הנאשם ידע זאת ונסע במהירות מופרזת (ואף שיקר לגבי זה בעדות). מהירות הנסיעה נקבעה על פי עדותו של מומחה מטעם התביעה שבחן את סרט המצלמה אשר תיעדה את התאונה. יתרה מכך, באחד מגלגלי הרכב היה תקר למרות שזה לא גרם לסטיית הרכב אלא הנסיעה המהירה ואי שמירת מרחק שהביאו לאיבוד שליטה על הרכב.
התוצאה הייתה כאמור שלושה הרוגים ושישה פצועים. משכך, בית המשפט הסיק שמדובר ברשלנות חמורה, מאחר שבהגיעו של הנאשם לצומת הוא המשיך במהירות מופרזת מבלי להתחשב באפשרות שיידרש לבלום (אפשרות שכל נהג הנכנס לצומת צריך לקחת בחשבון).
הנהיגה עצמה הייתה זו אשר גרמה לתאונה ולכן התקיים קשר סיבתי בין השתיים. הנאשם היה מודע לנסיבות האירוע ולא התנהג כמו נהג סביר אשר היה אמור לצפות בנסיבות אלו סכנה ממעשים שכאלו (כפי שתוארו לעיל). ללא ספק, הנאשם גרם המתה לשלושה אנשים. כעת, נותר להחליט האם מדובר בהריגה (כלומר שהנאשם היה מודע למעשיו ולסיכון שהוא גורם) או שמא מדובר בגרימת מוות ברשלנות (הנאשם לא היה מודע אלא התרשל).
לפי ההלכות המשפטיות, נהיגה ברשלנות רבתי יוצרת חזקה עובדתית (הניתנת לסתירה), לפיה הנהג היה מודע לאפשרות גרימת התוצאה, נהג בסטייה חמורה וחריפה מנורמת הזהירות הנדרשת, וקיווה שיוכל למנוע את התרחשותה. מניסיון החיים והשכל הישר הסיק בית המשפט שנהג אשר נוסע בלילה בכביש חלק לאחר גשם ראשון, במהירות מופרזת לעבר צומת כשלפניו רכבים, צריך להיות מודע לסכנה האפשרית של אי יכולת לבלום או לשלוט ברכב, דבר העלול לגרום לתאונה. במקרה דנן, הנאשם לא ערער את החזקה שלעיל והיה מודע לסיכון. לאור זאת, הורשע הנאשם בעבירת ההריגה, בנהיגה במהירות מופרזת ובלתי סבירה, ובאי שמירת מרחק. לסיכום, נהג בכביש מקבל לידיו אחריות גדולה מאוד - לחייו, לחיי הנוסעים עימו ברכב, ולחיי כלל העוברים בדרך. משכך, עליו לנהוג במידת הזהירות הסבירה הנדרשת כדי לא לסכן חייו של אף אדם.
עודכן ב: 05/11/2012