בית המשפט העליון הבהיר משכבר את מדיניות הענישה בגין עבירות המס ונקבע שחומרת מעשים אלו, שעולים לכדי גניבה מקופת הציבור, מצדיקה ענישה מרתיעה. שכן, רק באמצעות ענישה זו ניתן להביע את הסלידה החברתית מהתנהגות עברייני המס והעברת מסר לפיו מבצעי עבירה זו אינם שונים מכל שודד או פורץ. להלן דוגמא לכך.


יש לכם שאלה?
פורום כתב אישום
פורום פלילי
פורום רישום פלילי

 

במקרה הבא, בית המשפט המחוזי דן בשלושה ערעורים שהדיון בהם אוחד, בנושא חומרת העונש שהושת על המערערים. על פי העובדות, המערערים הורשעו על פי הודאתם בביצוע מספר עבירות מס של אי הגשת דוחות תקופתיים, הגשת דוחות הכוללים ידיעה לא נכונה, הגשת דוחות ברשלנות ועוד.

 

גזר הדין

 

בית משפט קמא שגזר את דינם השית על החברות המעורבות תשלום קנס בסך 1,000 ₪. השופט נימק את שיעור הקנס הנמוך בכך שהחברות הפכו לחדלות פירעון. כמו כן, המערער הראשון נידון לשישה חודשי מאסר בפועל ושמונה חודשי מאסר על תנאי והוא חויב לשלם קנס בסך 100,000 ₪. המערער השני נידון לשמונה חודשי מאסר בפועל ולתשעה חודשי מאסר על תנאי. בנוסף, הוא חויב לשלם קנס בסך 180,000 ₪. אז, הוגש הערעור דנן.


לטענת המערערים, בית משפט קמא החמיר עמם ולא נתן משקל ראוי לכך שהם היו במצב כלכלי קשה בעקבותיו ביצעו את עבירות המס. לשיטתם, העונש הקשה שהושת עליהם היה עתיד להחמיר את מצבם הכלכלי ולמנוע מהם את הסרת המחדלים. קרי, השבת הכספים לקופת המדינה. יתרה מזאת, נטען שבעת גזירת העונש, בית משפט קמא לא התייחס לכך שהמערערים הודו ובכך חסכו זמן שיפוטי יקר והביעו חרטה.


מנגד, המשיבה ביקשה להדגיש שגם במועד הדיון בערעור, המערערים לא שילמו את חוב המס ולא הסירו את המחדלים. זאת למרות שמועד הערעור נדחה מספר פעמים בעבר ולמערערים היה די זמן לנסות לשלם את חובם. לשיטתה, עובדה זו הצדיקה החמרה בעונש ועל כן, לא היה מקום להקל עם המערערים עוד יותר.


דחיית הערעור


לאחר שמיעת נימוקי הצדדים, השופטים דחו את הערעור. הודגש שלנוכח ההלכה בנושא מדיניות הענישה של עברייני המס, בית משפט קמא נדרש להטיל עונש מרתיע וחמור וכך עשה. זאת לאחר שאיזן אותו אל מול שיקולי הקולא כגון הודאת המערערים והחיסכון בזמן. בנוסף, נקבע שהמערערים לא הציגו טעם סביר שהצדיק הקלה בעונש. שכן, לא היה די בקיומה של מצוקה כלכלית כעילה להקלה לאור נסיבות המקרה. יתרה מזאת, המערערים לא השיבו לקופת המדינה את הכספים שנטלו שלא כדין, למרות פרק הזמן הארוך שחלף מאז מועד ביצוע העבירות. לאור האמור לעיל, הוחלט שלא לקבל את הערעור.