אדם אשר מנהל עסק נדרש לעמוד בדרישות רבות כגון תשלום לספקים, לעובדים, הוצאות חשמל, מים, גז ודיווח לרשויות המס. דיווח זה נעשה בהתאם להכנסות וההוצאות של בית העסק ועל מנת לעמוד בדרישות החוק, מומלץ להיעזר בשירותיו של רואה חשבון. בעל עסק שלא מדווח על הכנסותיו לרשויות, או שהוא מצהיר על סכומים כוזבים על מנת להתחמק מתשלום מס, מסתכן בהעמדה לדין. עם זאת, ישנם מקרים בהם הדיווח הכוזב לא נעשה במטרה לרמות את הרשויות אלא בתום לב. אז, בית המשפט יטה שלא להרשיע את בעל העסק. דוגמא לכך ניתן לראות בפסק הדין דנא.

 

יש לכם שאלה?
פורום כתב אישום
פורום פלילי
פורום יזמות עסקית

 

במקרה דנן, הוכרע דינו של נאשם בביצוע עבירות שונות על פי חוק המע"מ. על פי הנטען בכתב האישום, הנאשם ניהל בתקופה מסוימת מזנון כריכים והיה בגדר "עוסק" כהגדרתו בחוק המע"מ. אי לכך, חלה עליו חובה להגיש לרשויות המס דוחות ששיקפו את העסקאות השונות שבוצעו במזנון. נטען שהדוחות אותם הנאשם הגיש כללו ידיעות כוזבות ונוכו מהם סכומים שונים, כך שהם לא שיקפו את שווי העסקאות שנערכו במזנון בפועל.

 

טיעוני הצדדים

 

לטענת המאשימה, ספריו של הנאשם הם ששיקפו את שווי ההכנסות האמיתי בעוד שהסכומים שנרשמו בדוחות שהוגשו לרשויות המס היו כוזבים. רישום שגוי זה נעשה במודע ובמטרה להתחמק מתשלום מס כחוק.

 

מנגד, הנאשם טען שהדוחות שהוגשו לרשויות המס שיקפו את שווי העסקאות האמיתי בעוד שהרישום בספרים היה שגוי. רואה החשבון של הנאשם תמך אף הוא בגרסה זו והסביר זאת בכך שהרישום בספרים נעשה על פי העסקאות שנרשמו בקופה הרושמת שבמזנון. אולם, פעמים רבות נפלו טעויות ברישום העסקה בקופה, והן תוקנו בספרים בדיעבד ובאופן ידני, לקראת הכנת הדו"ח למע"מ. לפיכך, יתכן שתיקון הטעויות בספרים נשמט אך הודגש שהדו"ח למע"מ, הוא שהיה נכון.

 

הכרעת הדין

 

לאחר עיון באישומים ושמיעת טענות הצדדים, השופט החליט לזכות את הנאשם מהמיוחס לו בכתב האישום. באשר לכתב האישום בגין דיווח מוטעה בדוחות המע"מ, השופט קיבל את גרסתו של הנאשם לעניין אמיתות הדיווחים והטעויות שנפלו בספרים. נקבע שבגרסתו של הנאשם היה בכדי להטיל ספק סביר בטענת המאשימה לפיה הנאשם ביצע עבירה פלילית, בפרט לאור העובדה שרואה החשבון תמך בגרסת הראשון.

 

השופט זיכה את הנאשם גם מהעבירה שיוחסה לו בכתב האישום השני – ניכוי מס תשומות בהיעדר מסמך הדרוש להוכחת ניכוי זה ובמטרה להתחמק מתשלום מס. הנאשם טען שניכוי המס נעשה בהתאם לסכומים ששולמו לספקים, על אף שלא היה בידו מסמכים שהוכיחו דרישת תשלום זו. הנאשם נימק את היעדרם בכך שלא הקפיד לשמור על חשבוניות וקבלות וכי גם במשרד רואה החשבון שרר אי סדר. עם זאת, עד לדיון דנן, הנאשם הצליח למצוא חשבוניות שונות שהוכיחו שהסכומים שדווחו אכן שולמו והיה בסיס לדרוש את ניכויים. השופט קבע שבהיעדר החשבוניות, הנאשם דיווח למע"מ סכומים שהוא סבר שהם נכונים ולא פעל במטרה להתחמק ממס ואף לא חפץ בכך. לפיכך, הנאשם זוכה גם מהאישום השני.