על פי ההלכה המשפטית, אין להקל ראש בעונשו של עבריין מס, גם אם מדובר באדם נורמטיבי ללא עבר פלילי. שכן, לחברה אינטרס ציבורי בהענשת עבריינים אלו, לאור הפגיעה בקופת המדינה, הפרת אמון הציבור והקושי שבגילוי עבירות אלו. דוגמא לענישה בגין עבירות אלו ניתן לראות בפסק הדין דנא.


יש לך שאלה?

פורום מעצר
פורום כתב אישום
פורום פלילי


במקרה דנן, נגזר דינו של נאשם בביצוע עברת מס של מסירת ידיעות כוזבות במטרה להתחמק מתשלום מס. על פי עובדות כתב האישום, הנאשם השני היה בעליה ומנהלה של הנאשמת הראשונה, חברה פרטית שעסקה בביצוע עבודות גבס. במהלך שנת 2004, הנאשם הגיש למע"מ 6 דו"חות תקופתיים בהם הוא נמנע מלדווח על מלוא היקף העסקאות שהחברה ביצעה. זאת במטרה להתחמק מתשלום מע"מ. הנאשם הודה במיוחס לו והורשע בביצוע העבירה. לאחר זמן רב, נשמעו הטיעונים לעונש.


טיעוני הצדדים


לטענת המאשימה, מאחר שהעבירות התפרשו על פני תקופה לא קצרה והיקף העסקאות שלא דווחו היה רב, היה מקום להשית על הנאשם עונש חמור. כלומר, עונש קשה שיבטא את חומרת מעשיו. עונש זה נדרש גם לאור העובדה שהנאשם לא הסיר את מחדליו עד יום הדיון דנן.


בא כוח הנאשמים הודה בכך שהמחדלים לא הוסרו ובחומרת המעשים. אולם, לשיטתו, לא היה מדובר ברף חמור של עבירות. בנוסף, נטען שמצבו הבריאותי של הנאשם היה קשה, וכך גם מצבו הכלכלי עקב קריסת עסקו. בהתחשב בנסיבות אלו, ובעובדה שהנאשם הודה מיד בביצוע המעשים ובכך חסך זמן שיפוטי יקר, בא הכוח ביקש מבית המשפט להשית על הראשון עונש מתון.


הכרעה


בפתח הדיון, השופטת הדגישה שבתי המשפט קבעו מדיניות ענישה מחמירה בעבירות מס על מנת להרתיע אחרים מפני שליחת יד לקופה הציבורית ולהוקיע את מי שכבר ביצע זאת. מדיניות מחמירה זו באה לידי ביטוי בהטלת עונשי מאסר בפועל, כפי שהמאשימה ביקשה להשית על הנאשם במקרה זה.


לצד מדיניות זו, השופטת סקרה את נסיבות ביצוע העבירה - העלמת כספים בהיקף רב ופגיעה בקופה הציבורית, תכנון הפעולות באופן שיטתי, ביצוען לאורך שנה שלמה והפסקתן רק לאחר שהנאשם נתפס. מנגד, עמדו מספר שיקולים לזכות הנאשם: היעדר עבר פלילי, מצב כלכלי ובריאותי קשה, אורח חיים נורמטיבי והעובדה שהנאשם התגורר בשדרות – ונאלץ לחיות חיים "בצל הקסאמים". עם זאת, השופטת ציינה שהנאשם לא הסיר את המחדלים, ואף לא היה בכוחו לעשות כן לאור מצבו הכלכלי.


בסופו של דבר, באיזון בין השיקולים השונים, השופטת קבעה ששיקולי הענישה והגמול גברו על נסיבותיו האישיות של הנאשם, חרף משקלן הניכר. לפיכך, השופטת השיתה על הנאשם 9 חודשי מאסר בפועל ו-10 חודשי מאסר על תנאי. בנוסף, הנאשם חויב לשלם קנס כספי בשיעור של 8,000 ₪. כמו כן, השופטת חייבה את הנאשמת הראשונה, החברה העסקית שביצעה את העלמות המס, בתשלום קנס סמלי בשיעור של 300 ₪.