כאשר בני זוג להם ילדים קטינים מתגרשים, עליהם להסדיר את נושא תשלום המזונות. כלומר, תשלום כספים עבור צרכיהם של הילדים. כאשר ההורה שנושא בנטל תשלום המזונות אינו עומד בחובת התשלום, ניתן לפתוח נגדו תיק הוצאה לפועל ולדרוש את תשלום החוב. דוגמא לדיון בנושא ניתן לראות בפסק הדין דנא.
יש לך שאלה?
פורום מזונות
פורום גביית חובות
פורום טענת פרעתי
פורום זכויות הגבר במשפחה
במקרה דנן, בית המשפט דן בערעור שהוגש על החלטת ראש ההוצאה לפועל לדחות את בקשת המערערת להימנע מתשלום חוב המזונות שלה. הרקע לערעור ולהגשת הבקשה לראש ההוצאה לפועל היה גירושי המערערת והמשיב. במסגרת הסכם הגירושין, שנחתם בשנת 2001, הצדדים הסכימו על מתן המשמורת על הילדים לאב המשפחה, כאשר האם תוכל לבקרם בכל עת. בנוסף, המערערת התחייבה לשלם למשיב מזונות ילדים בסך 1,500 ₪ לחודש. בשנת 2005, 4 שנים לאחר שההסכם אושר, אבי המשפחה פתח תיק הוצאה לפועל נגד המערערת במטרה לגבות את סכום המזונות. לטענתו, המערערת לא עמדה בחובותיה ולא שילמה את הסכום שנקבע בהסכם, החל מיום הגירושין.
טיעוני הצדדים
לטענת המערערת, לא היה מקום לנקוט נגדה בתהליכי הוצאה לפועל. שכן, המשיב נמנע מגביית המזונות עד כה ובהתנהגותו ניתן היה לראות כמעין ויתור או שיהוי. לחלופין, נטען שהסיבה לפתיחת תיק ההוצאה לפועל הייתה נעוצה בעובדה שהמערערת החלה לחיות עם בן זוג חדש והדבר לא מצא חן בעיני המשיב. המערערת הוסיפה וטענה שהעניקה למשיב במהלך שנים אלו כספים והטבות שלא במסגרת המזונות, אך היה ניתן לראות בהם תשלום החוב. קרי, המערערת טענה שפרעה את חובה לפי סעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל.
מנגד, המשיב טען שנמנע מלממש את פסק הדין למזונות עקב איומי המערערת לקחת את הילדים והחשש שהאחרונה תנצל את כספה וקשריה המקצועיים נגדו. לפיכך, הוא נעזר בגורמי רווחה וגמילות חסדים במהלך השנים, אך הכספים ממקורות אלו אזלו ולא נותרה לו ברירה אלא לפנות לבית המשפט.
דחיית הערעור
לאחר שמיעת גרסאות הצדדים, השופט החליט לדחות את הערעור ולהותיר את החלטת רשמת ההוצאה לפועל על כנה. השופט קבע שגרסתה של המערערת להשתלשלות האירועים לא הייתה אמינה ומהימנה, בניגוד לגרסתו של המשיב.
כמו כן, נפסק שטענתה של המערערת, לפיה היא שילמה למשיב סכומי כסף שונים שלא הוגדרו כמזונות אך היו שווי ערך להם, לא הוכחה. נקבע שבהסכם הגירושין בין הצדדים, המערערת התחייבה לשלם למשיב סך של 1,500 ₪ מידי חודש ולא היה באפשרותה לקזז מסכום זה הוצאות אחרות. אי לכך, הרי שתשלום יתר הכספים לא היה זהה למילוי חובת תשלום המזונות וטענת "פרעתי" נדחתה.
לא זו אף זו, השופט דחה את טענת המערערת לפיה שיהוי המשיב בפנייה להוצאה לפועל הצדיק דחיית תביעתו. זאת מאחר והתנאים לדחיית תביעה מחמת שיהוי לא התקיימו במקרה זה. הקריטריון הראשון הינו זניחת זכות תביעה. במקרה דנן, המשיב לא זנח את זכות התביעה אלא חשש לממשה לאור איומיה של המערערת ופנה לבית המשפט רק כאשר כלו הקיצים. הקריטריון השני הינו הרעת מצבו של הנתבע לאור השיהוי. השופט קבע שלאור העדויות השונות, השיהוי לא הביא לפגיעה במצב המערערת ולא מנע ממנה להוכיח טענותיה. לפיכך, התנאים לקבלת טענת השיהוי לא התקיימו.
בסופו של דבר, השופט קבע שלאור מצבו הכלכלי הקשה של המשיב, ומצבה הכלכלי השפיר של המערערת, לא היה מקום להימנע ממימוש פסק הדין ולכן, האחרונה חויבה בתשלום חוב המזונות.
