במקרים רבים, סוחרי רכב משתמשים בתחבולות שונות על מנת למכור רכב זה או אחר. אחת מהתחבולות הנפוצות היא זיוף מד האוץ (ספידומטר), כך שיציג מספר קילומטרים נמוך יותר ממה שננהג בפועל. המטרה בהצגת המספר השגוי היא להעלות את שווי הרכב ולמכור אותו במחיר גבוה יותר. עם זאת, במידה שהתרמית מתגלה, המוכר עלול למצוא עצמו מחויב לשלם פיצוי לרוכש. כך היה בפסק הדין דנא.
,
יש לכם שאלה?
פורום תביעה אזרחית
במקרה דנן, בית המשפט דן בערעור שהוגש על פסק דין של בית משפט השלום בפתח תקווה, במסגרתו המערער חויב בתשלום פיצויים למשיב. על פי עובדות המקרה, המשיב רכש מהמערער רכב תמורת 60 אלף ₪. המשיב שילם תמורת הרכב סכום הגבוה בכ-20% ממחיר המחירון הנקוב בעת מועד הרכישה. במועד זה, מד האוץ של הרכב הראה 125,315 ק"מ. כעבור תשעה חודשים מיום המכירה, המשיב פנה למוסך לשם ביצוע טיפול תקופתי. אז, התברר לו שהמספר שנרשם במד האוץ שונה טרם המכירה ולמעשה, היה מדובר על 183,686 ק"מ. על כן, המשיב פנה למערער והליך על כך. תלונותיו של המשיב לא נענו ולכן הוגשה תביעה לבית משפט השלום בה נתבעו פיצויים בשווי 52,801 ₪ בגין הנזקים שנגרמו לראשון עקב זיוף המד.
פסק הדין של בית משפט קמא
הערכאה הדיונית קיבלה את התביעה ברובה. נקבע שהמערער אכן החילף את מד האוץ ברכב והסתיר זאת מהמשיב, אשר לא היה יכול לדעת על כך. בית המשפט ראה בהתנהגותו של המערער זיוף לכל דבר, חוסר תום לב ואי גילוי נתון מהותי במסגרת עסקת המכר. על כן, המערער חויב לשלם למשיב 22,040 ₪ בגין ההפרש בין שוויו האמיתי של הרכב במועד הרכישה לבין הסכום ששולם. כמו כן, המערער חויב לשלם פיצויים עונשים בשווי של 10,000 ₪ בעקבות התרמית והזיוף. על פסק דין זה הוגש ערעור.
טיעוני הצדדים
המערער ביקש לבטל את פסק הדין של בית משפט קמא ולהכיר בכך שמעשיו לא היו בגדר תרמית וזיוף, מאחר שהפחתת מספר הקילומטרים במד האוץ לא נעשתה במטרה למכור את הרכב. המערער הוסיף והלין על חיובו בתשלום פיצויים עונשים והדגיש שלאחר גילוי הזיוף, הוא היה מוכן להחזיר למשיב את כספו חזרה, תמורת השבת הרכב. אולם, המשיב הוא שסירב ובכך לא קיים חובתו להקטין את הנזק. בהקשר זה יש לציין שבית משפט קמא פסק שלמשיב לא הייתה חובה לקבל את הצעתו של המערער, מאחר שבמשך תשעת החודשים בהם הרכב היה בידו, הושקעו בו סכומים רבים על ידי הראשון. מנגד, המשיב ביקש לדחות את הערעור וטען שמרבית טענותיו של המערער הופנו נגד ממצאים עובדתיים שנקבעו על ידי בית משפט קמא ולכן, לא היה מקום להתערבות.
בית המשפט – יש לדחות את הערעור
לאחר שמיעת טענות הצדדים, הוחלט לדחות את הערעור. ראשית, נקבע שלא היה כל מקום להתערב בקביעותיו העובדתיות של בית משפט קמא באשר לעצם החלפת מד האוץ טרם מכירת הרכב למשיב והצגת מצג שווא על ידי המערער.
באשר לחובת הקטנת הנזק, בית המשפט פסק שהמשיב לא היה חייב להסכים להצעת המערער לבטל את העסקה לאחר גילוי הזיוף. שכן, המשיב היה מעוניין ברכב והוא השקיע בו רבות. בנסיבות אלו, סירובו לבטל את העסקה היה מוצדק ולא עלה לכדי הפרת חובתו להקטין את נזקו. להפך, טרם הפנייה לבית המשפט, המשיב ניסה ללבן את המחלוקת עם המערער שלא באמצעים משפטיים אך משלא נענה, הוא הגיש תביעה בגין הפרת חובת תום הלב ודרש פיצוי. גם את טענת המערער נגד חיובו בפיצויים עונשים, בית המשפט דחה. זאת מאחר והמערער זייף את מד האוץ ורימה את המשיב במעשיו. התנהגות זו נתפסה כמגונה ומקוממת בעיני השופטים ולכן נקבע שהיה ראוי להשית פיצויי עונשי בגינה.
.jpg)
